אור ברסלב
קרן אורה על ברכות ק"ש דאורייתא או דרבנן › ב

קרן אורה על ברכות· רבי יצחק מינקובסקי

ק"ש דאורייתא או דרבנן · ב

א

ואגב אכתוב מה שיש לי לדבר בדברי התוספות בזה שפירשו כה"ת בכל לשון או בלשון הקודש היינו אלו הפרשיות שאמרו ז"ל באלו נאמרים ובעי הש"ס למימר דלרבי כולהו בכל לשון נאמרו ולרבנן כולהו בלה"ק נאמרו. ולא הבינותי דהא איכא התם כמה מילי דהוי ילפינן מהדדי אי לאו שיש לכל אחד מקרא לבדו לגלויי דזה בלה"ק וזה בכל לשון וא"כ דילמא רבי ורבנן נמי הכי ס"ל אלא שלא ידעינן בק"ש מה דינה ע"כ איצטריך למר שמע ולמר והיו ומהיכי תיתי למימר דפליגי בכולהו אי בלה"ק אי בכל לשון והתוס' במגילה הקשו עוד ממ"נ למ"ד כה"ת בכל לשון נאמרה א"כ למה לי קראי להני דנאמרים בכל לשון ולמ"ד כה"ת בלה"ק נאמרה ל"ל קראי להני דנאמרים בלה"ק. ולענ"ד דכל הנך דמתניתין דסוטה לית להו שייכות כלל לכה"ת כי כל הנך לחובת אמירה בלבד הם שמספר כל אחד מענינו ולא לחובת הקריאה כמו וידוי מעשר ומקרא ביכורים ע"כ הדבר ספק בהם אי נאמרים בכ"ל או בלה"ק וכן פרשת משיח מלחמה ועגלה ערופה ע"כ איצטריך קראי לכל הני והעד ע"ז כי בפרשת כה"ג ופרשת מלך לא נאמר שם בש"ס שום מקרא ע"ז מפני שהם על חיוב הקריאה ופשיטא לן דצריך לקרות מתורה כשירה מקודשת בכל מיני קדושה כתיבה אשורית. ולאפוקי כל אינך שהם לאמירה ולסיפור בלבד ע"כ איצטריך קראי. ועיין בתוס' י"ט שם שעמד על הרמב"ם ז"ל במה שכתב דברכות המלך נמי בלה"ק מנ"ל ועל מה שכתב דבלה"ק היה קורא מקרא דתקרא הזאת ככתבה ובש"ס לא אמרינן האי לימודא כנ"ל. ונראה לי דהא דאיצטריך קרא גבי פרשת המלך שהיא הקהל דבלה"ק היינו משום דעיקר הכוונה להודיע לכל העם חוקי האלהים ע"כ היה ראוי לאומרה בלשון שמבינים. ובאמת קשה מה שנסתפק רש"י ותוס' ז"ל בכל הקריאות של ציבור דרבנן או דאורייתא כמו פרשת זכור אי בלה"ק או בכל לשון ואמאי לא נילף מפרשת המלך וצ"ע יותר בזה:

תוכן העניינים

קרן אורה על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה