קרן אורה על ברכות· רבי יצחק מינקובסקי
ק"ש דאורייתא או דרבנן · א
הנה לקמן בפרק מי שמתו אמר רב יהודא דק"ש דרבנן וקרא דבשכבך ובקומך בד"ת כתיב וכבר הקשו התוס' בסוטה ע"ז מכמה משניות ע"ש. ועוד יש להקשות מהא דפשיטא לן דעוסק במצוה פטור מן המצוה מדרשא דבשבתך ובלכתך ואי בד"ת כתיב א"כ אין להוכיח בעוסק במצוה דפטור מן המצוה רק דפטור מלעסוק בתורה ולזה אין צורך ללמוד מן המקרא דהא מפסיקין לק"ש וכבר עמדו ע"ז הפ"י והשאג"א ז"ל והעלה השאג"א ז"ל כמש"כ התר"י על הא דר"י דבשכבך ובקומך בד"ת כתיב היינו שאין החיוב דווקא בפרשת שמע אלא החיוב הוא בכל בוקר וערב ללמוד דבר מן התורה וחכמים תיקנו פרשת שמע ומה שאינו חוזר וקורא בספק אם קרא כתב השאג"א דאמת ויציב הוי כלימוד ע"ש באריכות. וגם ע"ז קשיא טובא חדא דאכתי תיקשי דמאי מוכח מזה לעוסק במצוה כיון דעיקר החיוב הוא ללמוד איזה דבר הוי בכלל תלמוד תורה דמעשה עדיף. ועוד במאי יוצא ידי חובתו בזה אי דוקא תורה שבכתב או אפילו תורה שבע"פ ולפי הנראה יוצא אפילו בתורה שבע"פ דהא לחובת לימוד הוא וא"כ מאי פליגי רבי ורבנן בק"ש אי ככתבה או בכל לשון הלא חובת לימוד ודאי יוצא בזה ובאיזה לשון שירצה ומה ענין דרשת שמע לכאן ומה שייך בזה למיתלי כל התורה אי בכל לשון נאמרה או בלה"ק ובלא"ה מהיכי תיתי למימר דבעינן דוקא לה"ק כיון שהוא לחובת לימוד: