אור ברסלב
קרית חנה דוד חלק ב יורה דעה › הלכות שררה

קרית חנה דוד חלק ב· רבי דוד כהן־סקלי

יורה דעה · הלכות שררה

הלכות עבודה זרה

סימן יא

נסתפקתי במי שהיה לו שררה בעירו ויצא מחמת אונס מעירו אם חזר אחר שעבר האונס לעירו אם חוזר לשררתו שהיה בה והחזיק בה זה כמה, או נימא כיון שיצא מעירו לא נשאר לו עוד עם אנשי עירו כלום ועתה פנים חדשות באו לכאן ואין לו חזקה:

ולכאורה יש להביא ראיה דאיבד זכותו מהא דפרק אלו הן הגולין דף י"ג דקתני במתניתין וחוזר לשררה שהיה בה וכו' ורבי יהודה אומר לא היה חוזר לשררה שהיה בה, ופסק הרמב"ם בפרק שביעי כרבי יהודה ע"ש ועי' בש"ס שהביא דכמו דפליגי בכאן ברוצח פליגי נמי בעבד עברי וא"כ משמע שמי שיש לו שררה ויצא מחמת אונס מעירו כשיעבור האונס ויחזור איבד זכותו שהרי אמרו רוצח ועבד עברי דינם שוה וא"כ הוא הדין נמי במי שיצא מעירו מחמת אונס כשיעבור האונס ויחזור לעירו איבד זכותו, אלא שראיתי להרמב"ם בפרק הנז' הלכה י"ד שכתב וז"ל אף על פי שנתכפר אינו חוזר לשררה שהיה בה לעולם אלא הרי הוא מורד מגדולתו כל ימיו הואיל ובא תקלה על ידו עכ"ל, ומשמע דגם מכאן ולהבא אם ירצו ליתן לו שים שררה אין יכולים ליתן לו וכ"ש שאינו חוזר לשררתו הראשונה והטעם מפני שבאה תקלה ע"י וא"כ משמע לפי טעמו של דבר שדוקא הכא שבאה תקלה ע"י הוא שאינו חוזר לשררתו הא אם על ידי אונס יצא מהעיר משום סיבה ולא באה שום תקלה ע"י כשיחזור הדין הוא שיחזיר לשררתו הראשונה ולהכי איצטריך במתניתין לאשמועינן שברוצח אין הדין כן משום שבאה תקלה ע"י, אלא דלפ"ז קשה מעבד עברי שמוכר עצמו מפני דוחקו שנאמר בי ושב אל משפחתו ואפילו הכי אמר ר' יהודה שאינו חוזר לשררה שהיה בה ועי' הרמב"ם בפרק ג' מהלכות עבדים הלכה ח' דפסק ג"כ שם כרבי יהודה שאינו שב לשררה שהיה בה הגם שלא באה שום תקלה של עבירה על ידו, ואין לומר דלעולם הדין הוא שמי שיצא מעירו מחמת אונס כיון שבאותה שעה אינו יכול לעשות שררה בטלה מניה ואין בידו לחזור לשררה שהיה בה מכח חזקה שנתבטלה חזקתו, ומה שהוצרך הרמב"ם לומר מפני שבאה תקלה ע"י אינו אלא לומר דגם מכאן ולהבא אינו ראוי לשום שררה ומינוי ולהכי בעבד עברי אינו חוזר לשררתו הראשונה ונימא דמכאן ולהבא ראוי למנותו לכל שררה ומשום הכי בדין עבד עברי לא כתב הרמב"ם ז"ל אלא שאינו חוזר לשררה שהיה בה, ולא סיים בדבריו לעולם הוא מורד מגדולתו כל ימיו הואיל וכו' כמו שסיים בכי טוב ברוצח א"כ משמע שדוקא לשררה שהיה בה כשנמכר הוא שאינו חוזר אבל מכאן ולהבא אם הוא ראוי לשום שררה לא מפליגינן ליה, דאם כן מנין ליה להרמב"ם דין זה הלא בברייתא הוזכרו השני דינים ביחד בדברי ר' יהודה ומשמעות דורשים איכא בתרווייהו משמעות אחד, ולכן נראה לומר דמאי דנקט הרמב"ם בעבד עברי שאינו חוזר לשררה שהיה בה לרבותא הוא דנקט הכי דגם למה שהחזיק פקעה זכותיה ואינו חוזר לחזקתו וכ"ש להבא שאינו ראוי לשום מינוי ושררה שאין כבודנו להשתרר עלינו מי שהיה עבד ומשרת לאחרים, עתה נעבדנו שתחת שלש רגזה ארץ תחת עבד כי ימלוך עבד ימשול בשרים וכתיב ונשאו אתך בדומין לך שלא יהיה בהם שום שמץ פיסול ולא שום גנאי שיהיו חשובים ונשואי פנים בעיני קהל עם ישראל שראויים להשתרר עליהם כדי שיהא להם מורא מהם ויקבלו דבריהם לפני העם כדכתיב שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך וכן לכל שררה ומינוי כדי שלא יעלה על לבך עליו שום מחשבת פיגול ויהיה לרצון להם לפני ה', וז"ל הרמב"ם ז"ל בהלכות מלכים פרק ראשון הלכה ו' אין מעמידין מלך ולא כ"ג לא קצב ולא ספר ולא בלן ולא בורסי לא מפני שהם פסולים אלא הואיל ואומנותם נקלה העם מזלזלין בהם לעולם ומשיעשה מלאכה מאלו יום אחד נפסל עש"ב, ואם כן נחזור למש"כ דבאמת קימ"ל בעלמא אם יצא מעירו באונס וחזר כשעבר האונס יחזור למקומו הראשון לשררתו שהחזיק בה דקיימ"ל דמורישה לבניו כדאיתא בהוריות דף י"א ובכריתות דף ה' ע"ב והכי איתא שם אמר מר אין מושחין מלך בן מלך מנלן אמר ר' אחא בר יעקב אמר קרא למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו כל הימים ירושה היא לו וכו' ע"ש, ופסקה הרמב"ם ז"ל פרק ראשון הלכות מלכים הלכה י"ב ע"ש, אלא שהכא ברוצח נשתנו עליו סדרי בראשית משום דבאה תקלה על ידו ובעבד עברי מפני שהוא מזולזל, ולהכי רבי יהודה אזיל ומודה בעלמא לת"ק שחוזר לשררה שהיה בה כשיעבור האונס אלא שבכאן פליג ר' יהודה ארבי מאיר מפני קלקולו וזלזולו.

אחר כך ראיתי להתוספות ביומא דף י"ג ע"א ד"ה הלכה כרבי יוסי שכתבו וז"ל תימא הלכתא למשיחא וכו' ותירצו דאיכא נפקותא מינה אפילו בזמן הזה לפרנס הממונה על הצבור ועבר מחמת אונס כי כשיעבור האונס לחזור לשררתו וכו' ע"ש, ובחפשי ספרי דבי רב מצאתי ראיתי להרב תורת חיים להרב חיים שבתי בחלק ב' סימן מ' שנשאל על זה וזו הלכה העלה שמי שהיה בשררה ועקר מקומו מחמת אונס שמוכרח במעשיו לעקור מקומו ואחר כך חזר למקומו שלא הפסיד חזקת שררתו ע"ש, ואחר זה ראיתי להרב החפץ חיים להר"ח פלאגי בסימן נ"א שהעתיק דברי מי שגדול תשובת מהראנ"ח חלק שני סימן ע' והעתיק דבריו הרב באות ט"ל וז"ל היכא דנאנס המחזיק הראשון והחזיק השני כשמסתלק האונס וחוזר למקומו אז חוזר לשררתו ואין לשני חלק שם ע"ש, עוד העתיק הרב ז"ל באות מ"א משם מהראנ"ח דיש לחלק בין אונס דמקווה לחזור כשיעבור האונס דלא איבד זכותו לאונס דאסח דעתיה מניה ואינו מקווה לחזור ע"ש, ומפני שאין ספר מהראנ"ח ח"ב מצוי בידי עדין לא זכיתי לראות בדברי קדשו אם הביא הא דפרק הגולין הנז' דקתני וחוזר לשררה שהיה בה וכו' אי לא, ועי' במור"ם בא"ח סימן נ"ג סעיף כ"ה ועי' עוד לו להרב ביו"ד סימן רמ"ה סוף סעיף כ"ב ועי' להרב אשל אברהם בא"ח סימן הנז' בסע"ק ו' עיין שם:

תוכן העניינים

קרית חנה דוד חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה