קרית חנה דוד חלק ב· רבי דוד כהן־סקלי
יורה דעה · הלכות יין נסך
סימן ט
שאלה חבית של נסרים שנשלחה חותם בתוך חותם כדין היין כמוזכר ביו"ד סימן ק"ל וכאשר הגיעה ליד מי שנשתלחה אליו באניה מצאה שמקולקל חותמה מבחוץ ולא ידע אם חלו בה ידים או לא נתקלקל אלא ע"י גלגול החבית שדרך לגלגל להגיעה למקומה נתקלקל החותם מה דינו של יין זה?
תשובה הנה מרן בש"ע יו"ד סימן ק"ל סעיף א' חשש בחבית של עץ לשמא יוציאו יין מבין הנסרים ואין תקנה בזה אלא אם יכניסנה בשק שאין בו תפירה מבחוץ וכתב מור"ם ז"ל ויש מתירין אפילו בחבית של עץ ואין חוששין שמא יוצא מבין הנסרים והוא דעת ספר התרומות והסמ"ג והרשב"א וכמו שהעתיק רב"י בספרו ע"ש:
וראיתי להרב שלחן גבוה ס"ק ו' שכתב משם כנה"ג שהביא משם הרב מקור ברוך דלא חיישינן בזה אלא בחביות קטנות שנסרי החביות דקים מאד ובקל יבא הגוי להוציא היין מבין הנסרים אבל בגיגיות שהנסרים שלהם עבים קרוב לשלש אצבעות פשיטא דליכא למיחש למידי ע"ש, הרי עוד קולא בזה משום שנסרי החביות עבים, ודע דגם לזמן הזה שאומרים שיש להם מינקת כמו מקדח חלול ונוקבים בו נסרים כלאחר יד ומיצצים בו יין כמו שירצו ויש להם בצק של מין אחד שדומה למראית הנסרים של חבית ואינו ניכר אם נעשה שום נקב יש להכשיר ולא חיישינן לזה דכיון דבזמן הזה אין איסור יינם ומגעם אלא מדרבנן כמו שהוכחתי בתשובה (בח"א חיו"ד ה' בב"ת סי' ג' דפ"ט ע"א) ולכן אם לא נודע לנו ריעותא בזה לא מחזיקינן איסורא ואמרינן דספקא דרבנן לקולא ומוקמינן לה אחזקתיה שלא נעשה בו דבר:
ועוד מצינו להרב שלחן גבוה שם בסימן הנז' ס"ק ז' שכתב משם הש"ך שדוקא לכתחילה חיישינן לחביות של עץ אבל בדיעבד מתירין כמ"ש הרב המפ"ה וכן כתב הרב משאת בנימין וכן עשה מעשה הרב פרח מטה אהרן וז"ל ויש להתיר אף בחביות של עץ כמ"ש הרב המפה, ורבינו ב"י לא אסר בשל עץ אלא לכתחילה ע"ש עכ"ל, איך שיהיה הא דבחביות של עץ נשתלח היין לא חיישינן לזה בדיעבד, וכן מה שמצא החבית שנתקלקל חותמה נראה להתיר, וראיה ממה שכתב מרן בסימן ק"ל סעיף ח' וז"ל חתמו בשני חותמות וחזר עליו וכו' או שמצאו סתור אסור וכתב מור"ם על זה וז"ל ודוקא אם רואים שנסתר בכונה ע"י אדם, אבל אם במקום שיכולין לתלות שנסתר ונתקלקל מעצמו או על ידי בהמה או ע"י תינוקות שלא בכונה מותר בדיעבד ע"ש, והכא בנדון דידן יש לתלות שמחמת גלגול החבית שדרכם לגלגלה ולהוליכה ממקום למקום נתקלקל החותם מכל מה שנתבאר יש להתיר בשופי בנדון דידן, ועיין מה שהביא לנו הרב בעל פתחי תשובה בסימן זה סק"ב וסק"ג ע"ש שאינו ענין לנדון דידן כאשר יראה המעיין ודוק, טו"ב לחדש טבת שנת ואחרי מצותיך תרדו"ף נפשי לפ"ק פה אורן יע"א: