אור ברסלב
קרית חנה דוד חלק ב יורה דעה › הלכות הכשר כלים

קרית חנה דוד חלק ב· רבי דוד כהן־סקלי

יורה דעה · הלכות הכשר כלים

הלכות מאבלות אסורות

סימן ח

בענין הכשר כלים שנשתמש בהם הנכרי בסתם יינם כך הוא אם תחילת תשמישן ע"י ישראל ואחר כך נשתמש בהם הנכרי סגי להכשירן בהדחה דהיינו משכשכן במים אם אין מכניסן לקיום והיינו בכלי חרס ובכלי עור וכלי עץ זכוכית ואבן וכלי מתכות גם כן אם אין מכניסן לקיום אפילו תחילת תשמישן ביד נכרי די להו בשכשוך, אבל בכלי חרס שתחילת תשמישן ביד נכרי דהיינו קודם שלא שבעו מבליעתן שדרך כלי חרס חדשים למלאותן במים כדי שישבעו מבליעתן ואם נותנים בהם מים פעם אחת עדין לא שבעו מיקרי ולכן אם נשתמש בו הנכרי קודם שביעה צריכין מילוי ועירוי ג' ימים ואם נשתמש בהם הנכרי אחר שביעתן דהיינו אחר שכבר מילא אותם שלשה פעמים שכבר שבעו לכ"ע די להם בהדחה דהיינו בשכשוך המים, ואם לא מילא אותם במים אלא שני פעמים ואחר כך נשתמש בהם הגוי יש אומרים שצריכין מילוי ועירוי להכשירן, ויש אומרים שדי להם בשכשוך, ואם נתן מתחילה בהם מים פעם אחת ושהו בהם המים שעה גדולה כמו רביע היום הוי כאילו נתן בהם שלשה פעמים ולכן אם נשתמש בהם הנכרי אחר כך די להם בשכשוך, אבל בנשתמש בהם הנכרי קודם ששבעו בליעתן צריכין מילוי ועירוי מים שלשה פעמים ובכל פעם כ"ד שעות, וכל זה באם אין מכניסן לקיום אבל אם מכניסן לקיום בכל הכלים צריכין מילוי ועירוי בין תחילת תשמישן ע"י גוי בין תחילת תשמישן ביד ישראל או ישון שנים עשר חדש וכלי זכוכית אפילו מכניסם לקיום אין לחוש, ואם הם מזופתין אפילו אינם כלי חרס ואין מכניסן לקיום צריך לקלוף את הזפת ומשכשכן אחר כך ואם לא ירצה לקלוף ממלאן ומערן שלשה ימים, וענין אין מכניסן לקיום היינו שנותנים בהם היין לפי שעה ואינם נותנין בהם לזמן שכיון שאין שוהה בהם היין לא בלעי אבל הניתן בהם לזמן בלעי טפי הגם שתחילת תשמישן על ידי ישראל, ובגת אם אינה זפותה יש לחלק שאם תחילת תשמישה ע"י ישראל סגי בהדחה אם היא של עץ או של אבן ואם היה תחילת תשמישה על ידי נכרי צריכה ניגוב דהיינו שידיחנה במים ומקנחה באפר, ואחר כך מדיחה במים ומקנחה באפר וחוזר ומדיחה במים, אבל אם היא של חרס וכן גת הבנויה בלבנים או סיד וגפסית אם תחילת תשמישה על ידי ישראל די לה בניגוב כדאמרן, ואם תחילת תשמישה על ידי נכרי צריכה מילוי ועירוי, ולא סגי לה בניגוב:

והנה צריך להתבונן דלמה לא אמרו רבותינו ז"ל תיקון זה דניגוב בשאר כלים שאינם של חרס שנשתמש הנכרי בהם יין ומכניסן לקיום כמו שאמרו בגת שהרי מידי הוא טעמא בגת שהחמירו בה אפילו לפי שעה משתמש בה מפני שדרכן להשהות בה יין כל ימי הגתות והוה ליה כמכניסה לקיום כמו שכתב הלבוש ביורה דעה סימן קל"ח סעיף א' ואפילו הכי סגי לה בניגוב וכן נמי בגת של חרס אם תשמישו על ידי ישראל תחילה אמרו דסגי לה בניגוב הגם דהוי כמכניסה לקיום, ולמה לעיל בכלים לא כתבו האי תקנתא? ויש לומר דשאני גת דלא הוי כל כך מכניסה לקיום כמו כלים שמשהין בהם לכמה זמן זמנם זמניהם ולכך הקילו בה ואמרו די לה בניגוב ודוק:

תוכן העניינים

קרית חנה דוד חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה