אור ברסלב
קרית חנה דוד חלק א השמטות ולקוטים › סימן לג

קרית חנה דוד חלק א· רבי דוד כהן־סקלי

השמטות ולקוטים · סימן לג

סימן לב

ישוב לקושית הרא"ם בפרשת ואלה המשפטים על פסוק אם כסף תלוה את עמי וכו' שדרשו בש"ס ובמכילתא דעמי ונכרי עמי קודם ולא צריכא אלא דאפילו לנכרי ברבית ולישראל בחנם מצוה להקדים ישראל והרא"ם הקשה וז"ל ואכתי קשה למה לי קרא ת"ל מנבלה דאמר קרא לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי ודרז"ל בפרק כל שעה ובפרק כל הבשר דלר"מ נפקא ליה מהא דכתיב גבי או מכור לנכרי להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי ולרבי יהודה לא צריך קרא סברא הוא זה מצווה עליו להחיותו, וכ"ש ישראל עם נכרי וצ"ע ע"כ:

ונראה לי לתרץ בעה"י (א) דמההיא דנבלה אין ללמוד לכאן דמוזיף ברבית לנכרי דהו"א דוקא בנבלה דקא עביד מצוה בהא דנותן לגר דוחי עמך כתיב ולא קעביד מידי במכירה דנכרי בזה הוא דאמרינן דנתינה דגר קודמת משום דקא עביד מצוה דמקיים מ"ע כנז' אבל הכא במלוה דנכרי הוא דקא עביד מצוה דקא מוזיף ליה ברביתא דכתיב לנכרי תשיך ועוד דאית ליה רווחא הוה אמינא דיקדים לנכרי להכי אתא קרא דעמי קודם, אחר כך ראיתי להרב כרם שלמה בהלכות רבית ביו"ד סימן קנ"ט שתירץ כן ע"ש:

עוד נראה לומר באופן אחר (ב) והוא דמנבלה לא ילפינן להכא דקרא דנבילה איירי במי שאין לו וצריך להחיותו דכתיב גר ותושב וחי עמך דמצוה להחיותו בזה הוא דאמרינן דנתינה לגר קודם למכירה דנכרי והכא אתא קרא לומר אף לעמי דהיינו ישראל עשיר שלוקח דרך הלואה דניתן לחזרה ולא בעני קמיירי קרא דמצוה להחיותו דכתיב וחי אחיך עמך דצריכים ליתן לו בתורת צדקה להחיות את נפשו ואילו הכא מיירי בתורת חסד הלואה שניתנה לחזרה ולא קא עביד אלא ג"ח בעלמא ולהכי אתא קרא לומר דאפילו הכי עמי קודם אף דאית ליה רווחא בהלואת הנכרי:

עוד יש לומר (ג) דמעיקרא אינה קושיא כ"כ דאדרבה היא הנותנת דקרא דהכא בא לאפוקי מדהתם משום דמהתם הוה סלקא דעתין לומר כיון דגלי לן קרא בנבלה דלגר בנתינה קודם למכירה אף דאית ליה רווחא משום וחי עמך, א"כ הוה אמינא דדין ישראל ודין גר תושב שוה שמצוה להחיותו וזה מצוה להחיותו א"כ הוה אמינא כיון דאית לים רווחא להאי ולהאי דהיינו לישראל וכן לגר הלוה ממנו לוזיף לגר ברבית קודם לישראל בחנם דהא לגר תושב מותר להלוות לו ברבית כדאיתא בפרק איזהו נשך ע"א ע"ש, להכי אתא קרא הכא לומר דאע"פ דבנבלה איתרבי גר להקדימו בנתינה מ"מ ישראל עדיף מניה ועמי קודם דהיינו ישראל דמלת עמי משמע עמי דוקא דהיינו עם שאתך במצות ולמעוטי נכרי שהוא תושב והא דקאמר עמי לאו דוקא נכרי ולא גר תושב כיון דאתית עלה ממיעוט עמי משמע עמי שהוא ישראל ולא אחר ודוק:

עוד יש ליישב (ד) דאין ללמוד מנבלה לכאן דשאני נבלה דמן שמייא מיהב יהבו ליה דזה חלקו ונחלתו והוה כחלק מתנות כהונה ולויה ולהכי גר קודם בנבלה אף לישראל שהיתה תחת ידו חייבו להוציאה מידו וליתנה לגר ולא למוכרה לנכרי וליהנות הוא אשר היא תחת רשותי בדמיה וא"כ הכא שאני בנבלה דאקדמיה אף לישראל אשר היא תחת רשותו וטעמא שהיא חלקו ונחלתו מן שמיא מיהב יהבו ליה וליכא למילף מניה להלואה להכי איצטריך קרא דאם כסף וק"ל:

עוד יש לומר (ה) דאין ללמוד מנתינה לגר דשאני התם דצריכין לקרבו ולהראות לו חשיבותו אצלנו דכיון דנתקרב במקצת אל ה' מראים לו פנים של אהבה כדי שימהר יחישה במעשיו להתגייר ולשוב לדתנו ולתורתנו שתת' ולכן צריך לסעדו ולתומכו כדי שימהר לשוב ומשום הכי אין ללמוד משם:

עוד יש ליישב (ו) עפ"י מש"כ התוספות חולין קי"ד ד"ה עד שיפרוט לך וכו' וז"ל ודוקא נבלה בא"י שאין הגוים מצויים שם ואם בא למוכרה לגוי צריך ליתנה לו בדמים מועטים נתינת גר קודמת אבל פשיטא שאם יש לאדם חפץ למכור ימכרנו לגוי ולא יתננו אפילו לישראל חבירו שהוא קודם ע"כ, וא"כ לפ"ז אין ללמוד משם דדוקא בנבלה דאינה שוה כלום הוא דמקדמינן לגר למכירתה לנכרי אבל במלוה ברבית דאית ליה רווחא לישראל טובא הוה אמינא דאין צריך להקדים לישראל להכי איצטריך קרא דאת עמי, וכן ראיתי לו להרב כרם שלמה ביו"ד סימן קנ"ט שתירץ כן, שבוע טוב כ"ג לחדש אדר במוש"ב שנת ששו"ן במתא דובדו יע"א נתחדש:

תוכן העניינים

קרית חנה דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה