קרית חנה דוד חלק א· רבי דוד כהן־סקלי
השמטות ולקוטים · סימן לב
שאלוני על מה שנוהגין העולם כשאומר אחד לחבירו בסימן טוב הוא משיב אמריו לו ואומר לחבירו לנו ולכם ושואלי"ם הלכו בו שאינו משורת דרך ארץ להקדים את עצמו לחבירו ולומר לו לנו ואחר כך לכם שמפני הכבוד היה ראוי לו להקדים את חבירו ולומר לכם ולנו או הול"ל וכן למר ותו לא מידי:
והשבתי דתשובה זו היא דרך כבוד יותר שהרי מחשב חבירו לצדיק גדול שברכתו עושה כל כך פירות ושפע רב שהוא כצינור המשפיע לזולתו עד שיתרבה השפע כל כך ונמשך השפע הרב עד שיגיע גם לו בתחומו ועל זה אומר לו לנו ולכם דהיינו עד שיגיע לכם, עוד אפשר לומר על דרך שאנחנו אומרים אחר תפלה עושה שלום וכו' ואמרו אמן דכל יחיד אומר כן בתפלת עצמו ובאמת למי אומר ואמרו אמן, וכתבו האחרונים שאומר כן למלאכים שעמו תמיד, וא"כ ה"נ נימא הכי כשאומר לו חבירו בסימן טוב הוא משיב לנו ורוצה לומר לנו אני ואתה שנינו יחד ולהכי לא קאמר ליה לי ולך אלא לנו ר"ל לנו שנינו יחד יהיה בסימן טוב ואח"כ אומר למלאכים המלוים להם, ולכם ג"כ יהיה בסימן טוב וכמו שאומרים ג"כ בשעת קידוש הלבנה בסימן טוב תהא לנו ולכל ישראל, עוד אפ"ל שאומר לחבירו אתה חשוב בעיני להזמין את עצמי לקבל את ברכתך ולכך אומר מתחילה לנו ר"ל ברכתך תחול עלינו שאני מכין את עצמי לקבלה ואחר כך הוא מתפלל ג"כ על חבירו ולכם גם כן בסימן טוב: