קרית חנה דוד חלק א· רבי דוד כהן־סקלי
השמטות ולקוטים · סימן ה
אמרו רז"ל ברכות דף י"ט ע"א אם ראית ת"ח שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה תשובה שמא ס"ד? אלא ודאי עשה תשובה ע"כ, וקשה הא קימ"ל דאין ספק מוציא מידי ודאי והעבירה היא ודאית שהרי ראה בעיניו והתשובה היא ספק ועוד מה זו תמיהא שמא סלקא דעתך? הא ודאי אינו אלא מתורת ספק דלא ראינו שעשה תשובה ועוד קשה דאם זו חזרה ממה שאמר מעיקרא שמא הו"ל לומר אלא אימא ודאי עשה תשובה והכא לא קאמר כ"א אלא ודאי עשה תשובה דמשמע דאינו מגיה בדברי מי שאמר שמא לודאי אלא מפרש דבריו שמה שאמר שמא ר"ל ודאי והם תרי הפכי שאינם סובלין זה את זה ואי ר"ל דזה שאמר אלא ודאי עשה תשובה פליג מכח קושייתו אשר היא כפי דעתו דעת עליון משברת הרים ומפרקת סלעים דבשום אופן לא יעלה על הדעת שהוא מתורת שמא ואינו אלא בתורת ודאי א"כ באמת קשה על בעל מימרא זו דקאמר בתורת שמא היכי ס"ד לומר כן מכח הקושיא החזקה אשר בידינו, לכן נראה לי לומר דקושיא הראשונה דאין ספק מוציא מידי ודאי היא דהכריחתהו לומר שכונת בעל המימרא היא לומר ודאי עשה תשובה וקושייתו שמא ס"ד היא כך דאי מתורת שמא היכי קאמר אל תהרהר אחריו הא אין ספק מוציא מידי ודאי ומכח קושיא זו החזקה הכריח שאין פירוש המימרא כפשטה שאל תהרהר מטעם דשמא עשה תשובה דאי כפירוש זה תקשי קושיא דשמא ס"ד דאי הכי פירושה תקשי הא אין ספק מוציא מידי ודאי דכך קימ"ל בכל התורה כולה ומאיזה טעם מזהיר אותו שלא יהרהר אחריו אלא ודאי שאין זה פירוש המימרא אלא כוונת בעל המאמר בלשונו הוא בלשון שלילה שאל תהרהר עליו ותאמר שמא עשה תשובה מתורת ספק אל תחשוב כן כי ודאי עשה תשובה וכך תגזור אומר בלבך שודאי עשה תשובה שתורתו מחזירתו למוטב ואם כן המתרץ דקאמר אלא ודאי עשה תשובה לא אמר מדידיה ולא כלום אלא השלים וגמר אומר דברי מי שאמר אל תהרהר אחריו ביום וכו' מתורת שמא בספק עשה תשובה אלא ודאי עשה תשובה: