קרית חנה דוד חלק א· רבי דוד כהן־סקלי
אורח חיים · הלכות בית הכנסת
סימן כט
שאלה מי שרוצה לבנות בהכ"נ ולבנות עליה על גבה לצורך תשמישו אם יכול לבנות ע"ג או לא. (זאת השאלה נשאלה לפני מאת מעלת ידידינו החכם המחזיק בידי אוהב את התורה ומחזיק הני ברכי דרבנן דשלהי הוא האדון בכתר שם טוב עולה כמוהר"ר יאודה חס אן ז"ל שהיה רוצה לבנות בית הכנסת בביתו ובחומותיו):
תשובה הנה עיקר דבר זה יוצא מפרק קמא דשבת די"א ע"א דאיתא שם ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב כל עיר שגגותיה גבוהין מבית הכנסת לסוף וכו' שנאמר לרומם את בית אלקינו ולהעמיד חרבותיו וה"מ בבתים אבל בקשקושי ואברורי לית לן בה, אמר רב אשי אנא עבדי למתא מחסיא דלא חרבה והא חרבה מאותו עון לא חרבה ע"כ. והנה אם נאמר הטעם מפני זילותא דבי כנישתא שזה ירים וזה ישפיל וכל הרואה יתמה דכל אדם חזו בו דביתו בנויה בתכלית היופי חומה גבוהה ובצורה ובית אלקינו בדלי דלות שפיל ושחוח, אם כנים אנחנו בטוב טעם ודעת, בזה נוכל לומר דדוקא בגג גלוי והוא לבדו נשאר חשו לזה מפני הרואה שרואה שגג זה גבוה וחלול וזה בסמוך ונראה עמו שפיל ונפסד ואיכא זילותא לבי כנישתא אבל אם יבנה בנין על גבה, הרואים לא יראו שפלות זה ואין כאן זילותא:
אבל כד דיקת שפיר דבר זה אי אפשר לאומרו, חדא דלמה לא יחושו חכמים בזה דכמו שבגגין נראה זילותא לבי כנישתא שגג הסמוך לה הוא גבוה ומשובח ומשוכלל יותר מגג בי כנישתא, כ"ש שנראה זילותא בזה שבונה על גבה משום ומעליו איש טוב שנראה שהחשיבות הוא הבנין שעל גבה ויש בזה משום שחי ונעבורה, ועוד דאם זה טעם כעיקר למה בקשקושי ואברורי לא חששו חכמים במה שהם גבוהים ובצורים יותר מבית הכנסת:
אלא נראה לי עיקר הטעם כמו שכתבו הגהות מיימונית בשם ר"ת הביאו מרן ב"י בסי' ק"ן וז"ל כתב רבינו תם דזהו דוקא בגגים שלהם שהיו שוים ומשתמשין עליהם תמיד וזה בזיון שמשתמשין למעלה מבהכ"נ ע"ש. וא"כ לפי טעם זה נראה דכ"ש הוא בנידון דידן שקובע דירתו למעלה מבית הכנסת ומשתמש שם תדיר בכל יום בקבע וכדי בזיון וכס'ף, דאינו יכול לבנות עליה על גבה דבזיון גדול הוא זה, ולכך נראה שאסור וראיה לזה נמי ממש"כ הרא"ש בפסקיו בפרק קמא דשבת סי' כ"ג וז"ל י"א בבתים שלנו נמי לית לן בה לפי שהם משופעים ואין משתמשין על הגגות, מיהו היכא דרוב הגג גבוה מבהכ"נ אסור כיון שמשתמשין בעליה שתחת הגג ע"ש, ואם שם דמשתמש בעליה הסמוכה לגג בהכ"נ אסור, כ"ש כאן שמשתמש על גבה נראה דאסור, ודברי הרא"ש פסקן מרן בש"ע סימן ק"ן סעיף ב' וז"ל הגג שהוא משופע ואינו ראוי לתשמיש משערין עד המקום שהוא ראוי לתשמיש דהיינו אם יש עליה תחת הגג לא תהיה גבוהה יותר מבית הכנסת ע"ש ועי' להרב שיורי ברכה בסי' ק"ן אות ג':
ונראה לי דבנדון דידן יש איסור אחרינא לבנות על גבי ביהכ"נ בית דירה משום קדושת בהכ"נ דאסור להשתמש על גגו ודומה לגגו של היכל וכמו שכתב המרדכי פרק קמא דשבת בהגהת מרדכי וז"ל כתב רבינו מאיר איני יודע איסור גמור להשתמש בעליה שעל גבי בהכ"נ כמש"כ ר"י דאפילו גגין ועליות דעזרה לא נתקדשו (עי' מעשר שני פ"ג מ"ח ע"ש) מיהו יש ליזהר מלהשתמש שם תשמיש של גנאי וכו' ושמא דמי לעליות של היכל שנתקדשו ע"ש, ופסקו מרן בשלחנו הטהור בסי' קנ"א סעיף י"ב וז"ל יש ליזהר מלהשתמש בעליה שעל גבי ביהכנ"ס תשמיש קבוע של גנאי כגון לשכב שם, ושאר תשמישים יש להסתפק אם מותר להשתמש שם ע"ש, ועי' מהר"י קולון סי' קס"א, ועי' תשובות מהר"י בסאן סי' י"ט, ועי' בשאלת יעבץ ח"ב סי' נ"ד ולהרב ברכ"י ובמח"ב סי' ק"ן ובסי' קנ"א:
ואחר התבוננות מעט נראה לומר דאי מהא דהמרדכי לא שמה מתייא דיש לחלק ולומר דשאני התם שהיתה בנויה מתחילה ביהכנ"ס ואח"כ בנו עליה על גבה שכבר נתקדש גגה משעה שנבנה בהכנ"ס, אבל בנ"ד שעדיין לא נבנה בהכנ"ס ורוצים מתחילה לבנותה ולבנות על גבה יכולים לבנות בהכנ"ס אדעתא דהכי שיבנו על גבה ובונים מתחילה על תנאי כדקימ"ל דיכולים להתנות מתחילה בביהכנ"ס של חו"ל, וכ"ש בנ"ד דלעצמו הוא דקא עביד שיכול להתנות מתחילה כדין בהכנ"ס של חו"ל דפסק מרן בש"ע סי' קנ"א סעיף י"א ע"ש. וראיה ג"כ מדין ס"ת של יחיד דפסק מרן סי' קנ"ג סעיף יו"ד שהיחיד יכול לעשות כל מה שירצה למוכרו ולעשות בדמיו כל מה שירצה ע"ש, ואפילו למי שאוסר שם נראה דלא אסר אלא בהקדישו סתם לעצמו, אבל אם בשעת הקניה או בשעת הבנין כנ"ד אם התנה לעשות דבר מדבריהם מהני לכ"ע:
ואע"פ דלא מהני תנאה אלא בחורבנן אבל לא בישובן כמש"כ מרן מלכא שם בסימן קנ"א סעי' י"א מ"מ נ"ל לחלק ולומר דדוקא אם משתמש בתוכו לפני ולפנים תשמיש הדיוט הוא דאינו מועיל תנאו ותנאו בטל בעודו בישובו ואמרינן מקודש מקודש הוא, אבל אם משתמש על גבו כנ"ד מהני תנאה, דטעמא דמסתפק רבינו מאיר וכתב דשמא עשאום כעליות של היכל שנתקדשו דוקא אם בנו סתם בזה הוא דאמרינן דשמא עשאום כעליות של היכל, אבל אם בשעת הבנין התנו לבנות עליה על גבה תנאו קיים ולא נתקדש גגה ויכול לבנות כמו שירצה, וכן ראיתי להט"ז שחילק כן עי"ש בסי' קנ"א ס"ק ד' וז"ל אבל בית שיחדו וכו' נראה דכ"ש אם בשעה שבנה בהכ"נ בנה בית דירה למעלה ממנה דשרי דהא לא הוקדש כלל למעלה, אבל תשמיש של בזיון נראה דבכל גוונא אסור יעו"ש מה שסיים. אך לפי הטעם שכתבו הגהות מיימוניות וכן משמע מדברי הרא"ש בפסקיו וכן משמע מדברי מרן בש"ע שכתב בלשון הרא"ש דטעם דאין מגביהין בתי העיר למעלה מבהכ"נ משום שהן שוין ומשתמשים עליהם תדיר וזה בזיון שמשתמשין למעלה מבהכ"נ א"כ כ"ש שאין לבנות בית לא על גבה בית דירה קבוע מפני שמשתמש למעלה מבהכ"נ והוא גנאי גדול:
איברא דראיתי למרן בסי' קנ"א סעיף י"ב שכתב וז"ל יש ליזהר מלהשתמש בעליה שעל גבי בהכ"נ וכו' שכבר הבאנו לשונו למעלה והוא מהמרדכי כמש"כ למעלה מזה עי"ש, דמשמע מדבריו שיש היתר לבנות ע"ג בהכנ"ס, ובאמת תם אני לא אדע פסקי מרן אהדדי דנראה סתראי נינהו הא דקמן עם הא דסי' ק"ן דהיאך אפשר לעשות עליה על גבה הא כבר פסק בסי' ק"ן דאין מגביהין בתי העיר למעלה מבהכ"נ וכ"ש עליה על גבה וכמ"ש לעיל, ולא ראיתי שום אחרון שהרגיש מזה כלל, ואין לומר דבסי' קנ"א מיירי בעבר ובנה, זה אינו שהרי פסק מרן בסי' ק"ן סעיף ג' דאף אם עבר והגביה ביתו יותר מבהכ"נ י"א שכופין אותו להשפילו גם אין לומר דמיירי בכה"ג דבנה אדעתא דהכי מתחילה, שהרי כבר כתבנו דבזה מותר להשתמש על גבי עליית בהכנ"ס כגון לשכב שם וכמו שכתב הרט"ז בס"ק ד' דכתב על מש"כ רמ"א, אבל בית שיחדו לאחר שנבנה לבהכ"נ מותר לשכב עליו, כתב הרט"ז נראה דכ"ש אם בשעה שבנה בהכנ"ס בנה בית דירה למעלה ממנה דשרי וכו' והאי דכתב דשרי היינו לשכב דעלה קאי ואי מרן קאי אהתנה עליה מתחלה למה אסר לשכב שם גם אין לומר דמיירי כה"ג שבנו בית ועליה על גבה ואחר כך יחד בית לבהכ"נ זה אינו כלום חדא דא"כ מותר אפילו לשכב, ועוד דהא כתב עלה רמ"א וז"ל וכל זה דוקא בבהכ"נ קבוע שנבנה מתחילה לכך וכו' הרי לך בהדיא דאוקמה הרב להא דהמרדכי ומרן בשנבנה מתחילה לכך לשם בהכנ"ס, גם אין לישב ולומר דהא דאין מגביהין בתי העיר למעלה מבהכנ"ס וטעמא טעמו לא משום בזיון בהכנ"ס שמשתמשין למעלה ממנה היינו דרצונם לומר כיון שמשתמשין בגג שלמעלה כל תשמיש חיישינן לתשמיש של גנאי דסתם תשמיש של גג הוא של גנאי שהוא מגולה ונראה בעליל זה אסרו משום דסתמא עומד לשטוח שם עורות ופירות אשר המה מאוסים קודם שיתיבשו עי' להרב ברכי יוסף בסי' קנ"א אות יו"ד ובמחב"ר שם אות ד' יעו"ש, ובזה הוא דאיכא בזיון לבהכ"נ ולכך אין מגביהין גגי בתי העיר משום דמשתמשין על גגיהן תשמיש של גנאי ואיכא בזיון לבהכ"נ הסמוכה להם, אבל אם בונה דירתו לדור שם סתם דירה היא עשוייה לכבוד לגופו ולממונו ובזה נימא דמותר, זה ליתא חדא דא"כ דזה הוא טעמא למה יש איסור במגביה ביתו יותר מבהכ"נ ובשוה קריתים דהיינו שהשוה גג הבית לגג בהכ"נ לא אסרו ג"כ מהאי טעמא שמשתמש על גג ביתו תשמיש של גנאי והוא סמוך ונראה לגג בהכנ"ס דהא אדרבא אם גג ביתו גבוה הוא מופלג מבהכנ"ס ואילו בשגגותיהם שוים מיחזי כרשות אחת וכדי בזיון, וחכמים לא הזהירו אלא למגביה, ועוד שהרי כתב מרן והבאנו דבריו לעיל והוא מדברי הרא"ש בפסקיו דגג שהוא משופע ואינו ראוי לתשמיש משערין עד המקום שהוא ראוי לתשמיש דהיינו שאם יש עליה תחת הגג לא תהא גבוה יותר ע"כ. והא התם דעליה היא בית דירה וגגה אינו ראוי לשום תשמיש אפילו לתשמיש מכובד ולתוכה היא עשייה ואפילו הכי אסור כיון שתחת גג העליה הוא ראוי לתשמיש אפילו שהוא עשוי לדירה אפילו הכי פסק מרן לאסור:
לכך נראה לומר דהא דאם משתמש למעלה מבהכ"נ בגג ביתו דחששו משום זילותא דבהכ"נ הי"ד באם עשה בהכ"נ בתחתית עם שורות הבתים התחתיים או עשה בהכ"נ בעליות דהיינו עם שורות הבתים העליונות בזה הוא דהצריכו עם כל שורה שרוצה לבנות שם בהכ"נ שלא להגביה ביתו יותר מגג בהכ"נ מפני שנראה שדבר שראוי לו לגופו ולתשמישו בקבע לעשות בו כל צרכו עשאו ובנאו גבוה ברום המעלות כיאות לו לכבודו כתפארת אדם לשבת בית ובזה לא חש למעי"ה והגביהו עד רום השמים כדי להשתמש עליו ועל גגו בעמדו שם למעלה על הגג (לאפוקי בירניות ומגדלים שאין משתמשים בהם) ובהכנ"ס שאיננה עשויה לתשמישו לא איכפת ליה בה אפילו אם היא בשפל המדרגות, ובזה הוא דחששו לזילותא דבי כנישתא כשהיא בשפל בשורה אחת, אבל אם בשורות התחתיים או העליונים בנה ושכלל בהכנ"ס כביתו ביפוי ובגובה זה כמות זה ואחר כך רוצה לבנות ולחדש עליה על ביתו ולהוסיף עוד דירה אחרת למעלה מביתו ולעשות שורה אחרת אפילו היא כולה למעלה מבתכ"נ יכול לבנות כמו שירצה כיון שבנין התחתון אשר שם בית תפלה עשאו כדינו וזו שורה אחרת היא אין כאן בזוי וזילותא לבהכ"נ וא"כ אף אם ירצה לבנות בית דירה על גבי בהכ"נ בזה האופן שכבר בנה בנין בית הכנסת כיאות לה כדינו וכמשפטו, יכול לבנות על גבו ואין כאן בזוי בהכ"נ דהא לא חש למעי"ה ג"כ בבנינו ובתקונו כנ"ל:
אח"כ ראיתי להרב המאירי בפסקיו לשבת והבי"ד הרב חיד"א ז"ל במחב"ר סי' ק"ן שכתב וז"ל הצ"ל אבל מגדלים ובירנות העשויים לחיזוק העיר או הבית ולבצור חומה והם הנקראים קשקושי ואברורי אין בזה מניעה כלל וכן הדין כשסבת הגבהתו אינו דרך שררה אלא להרבות בדיורין ועליות וכו' ע"ש, והרי הוא כמבואר כדברינו והיינו דכתב ז"ל להרבות בדיורין ורוצה לומר בשורה אחרת עשה עליות להרבות בדיורין ומתוך זה הגביה דירתו למעלה מבהכ"נ ודברינו בכלל דבריו ז"ל וא"כ לפ"ז א"ש פסק מרן דלאו סתראי נינהו, דהא דסי' קנ"א סעיף י"ב מיירי כשסבת הגבהתו אינו דרך שררה אלא להרבות בדיורין בשורה אחרת והא דסי' ק"ן בשורה אחת ורוצה להגביה ביתו למעלה מבהכנ"ס בזה הוא דאסור:
ונראה דקושיא זו נמי תיקשי להגהות מרדכי שהביא את שניהם ע"ש, אבל נראה דאינה קושיא דזה לשון המרדכי מיהו יש ליזהר מלהשתמש שם תשמיש של גנאי כגון לשכב שם מדאמרינן בפ"ק דשבת כל עיר שגגותיה גבוהים מבהכ"נ סופה וכו' וה"מ בבתים אבל בקשקושי ואברורי לית לן בה משום דלא משתמשי על גבן וכו' וכתב שם הרב בגדי ישע בעל השל"ה דמהא דאמרינן אבל בקשקושי לית לן בה משם מוכח דע"כ טעם איסור עיר שגגותיה גבוהין מבהכנ"ס הוא משום דלא לישתמש במקום שהוא גבוה מבהכנ"ס דאין לומר שהאיסור הוא לעשות בנינו יותר גבוה מבהכ"נ זה אינו דהא תלמודא אמר בקשקושי ואברורי לית לן בה ואי הטעם משום שעושה בנינו גבוה מביהכנ"ס א"כ גם בקשקושי נמי אסור אלא ש"מ דהטעם הוא דלא ישתמש למעלה מבהכ"נ ולכך אף בעליות בהכנ"ס אסור להשתמש דהיינו תשמיש קבוע ע"כ ע"ש, וא"כ היכא דאינו משתמש תשמיש קבוע מותר אף שעושה בניינו גבוה למעלה מבהכ"נ וא"כ אשכחן פתרין לעלית ביהכנ"ס שבנאה על ביהכנ"ס להשתמש שם תשמיש שאינו של קבע או בנה עליה זו לצורך בית הכנסת להניח שם כלים שהם לצורך ביהכ"נ לשומרם שם ובכה"ג קאמר המרדכי ומרן דיש ליזהר מלהשתמש שם תשמיש קבוע וכו' אלא דעדיין קשה לי כיון שעיקר האיסור של העיר שגגותיה גבוהים הוא משום שדרכם להשתמש שם תשמיש של גנאי דהיינו לשכב שם וכיו"ב א"כ איך התיר רמ"א ז"ל שם בסעיף י"ד בהגה בית שייחדו לאחר שנבנה לבהכ"נ מותר לשכב עליו, נהי דזה לא נתקדש הגג כדין בהכ"נ מ"מ לא גרע מבית הסמוך לבהכ"נ דאסרו להגביה גגה משום שדרך להשתמש שם תשמיש של גנאי ואפשר שדעת מהרא"י שהביא ההגה דאיסור גגות העיר הוא משום שמשתמשין בגגותיהן כדאמרינן ואיכא ביזוי לבהכ"נ משום גגה שנתקדש כגגו של היכל וזה משתמש בסמוך למקודש לכך אסור להגביה, אלא דעדיין קשה דא"כ אפי' בשוים אסור משום סמוך:
ויצא לנו מזה דבנ"ד נמי דרוצה להרבות בדיורין יכול לבנות על גבי בהכנ"ס ויכול להשתמש בעליה למעלה לקבוע דירתו ליכול וליחדי לשכב ולישן כיון שמתחילה בנאו אדעתא דלבנות על גביו דלא נתקדש גגו אלא דצריך ליזהר שלא להשתמש שם תשמיש של בזיון מאוד כגון עכו"ם או טינוף כמש"כ הרט"ז סימן קנ"א ס"ק ד':
וראיתי להרב יפה ללב להרב מהר"י פאלאגי בהשמטות ביושר לבב בסי' ק"ן אות ג' שכתב על דברי הרב המאירי הנ"ל וז"ל ומה דקשה ע"ד הרב המאירי הוא מ"ש דכשהוא להרבות בדיורין ועליות מותר, שאין זה אלא דברי תימה וכאשר תמה מו"ר אבי החכמה בספר חיים שם ע"כ ע"ש, שלא פירש לנו תמיהתו ואין בידי ספר חיים למור אביו ז"ל לראות תוכן הדברים ולהתבונן עליהם במקורן ושורשן:
ואחר החיפוש ומציאה מצאתי בתשובות הרמב"ם בספרו פאר הדור הביא דבריו הרב חיד"א ז"ל בסי' קנ"א דין י"ב והיא בפאר הדור סי' ע"ד וז"ל ותורינו הדרתו בעליה אשר על ביהכנ"ס ובה צד אחד מכוון על ההיכל אשר בו ס"ת המקודשים אם מותר לדור בבית זה וכו', תשובה יכול לדור בבית אבל המקום אשר על ההיכל לא ואינו יכול לישן שם ולא להניח כלי מלאכתו אבל בשאר הבית יעשה כרצונו וכתב משה ע"כ. ולכאורה נראה מתשובה זו שהיא היפך מפסק מרן ז"ל שאסר בסעיף י"ב להשתמש בעליה שעל גבי ביהכנ"ס תשמיש של גנאי כגון לשכב שם ופסיק ותני בכל הבית אסור ובשאר תשמישים יש להסתפק, ובתשובה הנז' התיר אפילו לשכב חוץ למקום היכל, אבל לכשתידוק שפיר תמצא דלאו סתראי נינהו דהא כבר כתבנו בסמוך דהא דאסר מרן ז"ל דוקא שבנה מתחילה ב"ה ולא היה בדעתו בשעה שבנאה לבנות ע"ג משום הכי אמרינן שנתקדש גגה ואסור להשתמש עליו אבל אם בנה בהכנ"ס אדעתא דלבנות ע"ג יכול לבנות ולהשתמש כמו שירצה, וכמו שכתב הט"ז וא"כ יכולים לומר דבהכי מיירי בתשובת הרמב"ם, א"נ שמתחילה בנה בית ועליה לדירה ואח"כ יחדו לבהכ"נ שכתב רמ"א שמותר לשכב עליו, בזה הוא דכתב הרמב"ם שמותר חוץ למקום ההיכל:
איך שיהיה לענין נ"ד שרוצה לבנות מתחילה בהכנ"ס ולבנות ע"ג מותר לבנות ולהשתמש כרצונו הטוב דטבא ליה עבדי ליה, אלא שראיתי להט"ז שכתב וז"ל כי בילדותו היה דר בק"ק קראקא עם ביתו בבית מדרשו שהיה למעלה מן בהכנ"ס ונענש ב"מ הרבה במיתת בניו ותלה בזה ע"כ. ובודאי הט"ז דר בעליה שנבנית מתחילה עם ביהכנ"ס שלא נתקדש גגה, או בעליה שייחדה לביהכנ"ס לאחר שנבנית העליה, כמ"ש רמ"א דאל"כ איך היה דר בעליה שע"ג ביהכנ"ס הא פסק מרן דאסור לדור שם אלא ודאי באופן המותר לפי הדין היה דר ואפי"ה העיד על עצמו שנענש, וכן ראיתי להרב כנה"ג בסי' קנ"א בהגהות ב"י שכתב וז"ל על מ"ש מהר"י וויל אבל בית שייחדו לבהכנ"ס לאחר שנבנה מותר לשכב עליו כתב הוא ז"ל ומ"מ שומר נפשו ירחק מדבר זה שכל מי שראיתי שעשה מדרש בבית אחד מביתיו התחתיים והוא משתמש בבית שעל גבי המדרש וכו' (נ"ל דדוקא אם בעל הבנין ייחדו לביהמ"ד לעולם בזה הוא דיש ליזהר שלא לדור בעליה שעל גביו אבל אם אירע שאינו שלו כגון השוכר תחתית ועליה ועשה בתחתית דהיינו ייחדה לבהמ"ד והוא דר בעליה שהוא דרך עראי שאינו קבוע שם לעולם כיון שאין החצר המשכן שלו נ"ל שאין כאן בית מיחוש ולא תאונה אליו רעה ונגע לא יקרב באהלו אמן) ע"ש מה שסיים, ועיין להרב שלמי צבור בדיני קדושת בית הכנסת אות י"ג ד' ח"י ע"א וע"ב שהביא דברי הט"ז והכנה"ג שם, על כן נ"ל מי שמחמיר ע"ע וחש עתידות למו ויחוש על נפשו עליו תבוא בר"ט וצויי"מ וימ"ן אמן. י"ג לחודש חשון שנת זמירו"ת היו לי חוקיך פה העירה ווהראן יע"א:
כ"ד דל ודך הצעיר קטינא עריך דוד הכהן סקלי ס"ט