קרית חנה דוד חלק א· רבי דוד כהן־סקלי
אבן העזר · הלכות גטין
סימן ה
נשאלתי מאת רחימא דנפשאי הרב השד"ר מארץ ירושת"ו כמוהר"ר שבתי בוחבוט י"ץ על לשון רמ"א באה"ע סימן קכ"ח סעיף ג' וז"ל ואם יש לעיר ב' שמות וכו' ע"ס הסעיף אבל בלאו הכי כותבים שניהם ע"ש, וכתב על זה הרב הידיד לשם שבו ואחלמה וז"ל עמדתי בהם ולא מצאתי פירוש מספיק וכבר ראיתי דברי הרב גט פשוט ודבריו דחוקים כי הרואה הדברים במקורן שהם תשובת מהר"י קולון שו' ק"ו נראה דאם יש לעיר ב' שמות לא יכתוב רק שם אחד דהיינו שם העברים, דהא עיקר הוכחתו מדברי ר"ת למי שיש לו ב' שמות שם הגוים וכו' ואף מור"ם ז"ל אשר שאב דבריו ממהריק"ו ז"ל מוכרחים לפרש דבריו דכונתו שלא יכתוב רק שם העברים, והמגיה בדברי רמ"א ציין פסקי מהרא"י וקדם בזה את המאוחר, והמדקדק בדברי רמ"א יראה דלא כיוין לדברי מהרא"י ואולי השמיט אותם בכונה כי ילפינן לה במש"כ אם יש רק שינוי בין גימ"ל לקו"ף גם הרב ב"ש מוכח דלא כיוין רמ"א לתשובת מהרא"י, ולפ"ז יורנו וינהיר לנו את עינין במ"ש מור"ם אבל בלאו הכי כותבים שניהם דזה סותר הבבא הראשונה דלא יכתוב רק אחד עכ"ל, ישמרהו השומר לעד אמן:
וזאת תשובתי אליו דע ידידי וכו' כי תחילה צריך אני להודיעו שספר הרב גט פשוט אינו בידי ולא ראיתי פירושו ז"ל בזה ואשר אנכי אחזה לי בזה הגם שבהשקפה ראשונה נראה שדברי רו"מ ישרים ונכונים אך אחר ההתבוננות מעט אמר עם הספר ישוב וניחם כי הרואה יראה כדרך שבא לראות בתשובת מהר"י קולון יראה בעיניו ולבבו יבין דלא נחית הרב שם אלא לאגמורי לן דעיר שיש לה ב' שמות שם העברים ושם הלטין הגם שהגוים הם רוב לא אזלינן בתרייהו כדסלקא דעתיה של השואל דשם הלאטי"ן הוא העיקר, אבל לא נחית שם הרב לומר דלא יכתוב רק שם העברים, דאפשר יודה גם הוא בזה דשם העברי עיקר ושם הלאטי"ן טפל הגם שהביא מדברי ר"ת מדין מומר שיש לו שם העברים ושם הגוים דפסק ר"ת ששם העברים הוא העיקר וכתב ששמו של גיות חלילה מלהזכירו בתורת משה וישראל וכמו שהעתיק לשונו הרב מהר"י קולין בשורש ק"ו ע"ש, מ"מ אינם כשני כתובים כאחד שם אדם ושם העיר וכמו שיצא לחלק ביניהם מהר"י קולון באותה תשובה וז"ל ואולי ידעתי היות לבעל דין פתחון פה לחלוק ולדחות ראיה זו קצת ולומר דודאי שם המורה על גיותו בתורת משה הוא דאין להזכיר בתורת משה וישראל שהרי ישראל יקפידו לקרא עצמם בשם הזה אבל בשם העיר אז לא יפול בו החילוק בין דת משה לדת גיות רק על דרך הסכמת הלשון וכו' מ"מ יש לנו לכתוב בשם המתפרסם יותר בין העברים דפרסום הגוים אינו מעלה ואינו מוריד כמ"ש ר"ת לעיל שרוב קריאות שם של גוים אינו רוב ע"ש, הרי בהדיא שלא הקפיד מלכתוב שם של גוים אל העיר אלא משום שאינו מעלה ולא מוריד לכך העיקר הוא שם שנתנו לה העברים ולא כמו שם אדם שנתנו לו הגוים שבזה מקפיד שלא יזכר עם שם ישראל לגמרי וסברא היא דמה גרעין יש בשם הגוים בשמות העיר וכמו שחילק מרן ב"י והט"ז בסימן קכ"ט סעיף ה' וסעיף וא"ו בין שם של גיות של מומר לשם גיות של גר ע"ש בדבריהם, וכיון שדברי מהר"י קולון אין בהם הכרע לא לכאן ולא לכאן לכן מור"ם ז"ל בחכמה יסד אר"ש והעתיק דברי מהר"י קולון כמות שהן שכתב דשם העברים הוא העיקר וכן הם דברי מהר"ר ישראל בפסקיו סימן קמ"ב שכתב על שם רוטנבורג שבכתב הגלחות נכתב בגימ"ל בחותם העיר ואף על פי כן אנחנו כותבים לפי דעתי בקו"ף לפי שמוצא הלשון שנון וצח הוא יותר כך הוא רבגימ"ל ובמדינה שמזכירין לשון אשכנז צח ושנון מדברים כך ואחר שנון לשון אשכנז אנו כותבים בגיטין וכו' ע"ש, הרי דגם מהר"י כתב כאן דשם ישראל הוא העיקר, ולהכי כתב המגיה וציין מהר"י בפסקיו ומהר"י קולון שבאמת שני נביאים נתנבאו בסגנון אחד וכתבו ששם ישראל הוא העיקר וכמו שמצינו למרן ב"י בספרו שהעתיקם בחדא מחתא דכתב על דברי מהר"י קולון וז"ל וכיוצא בזה כתב מהר"ר ישראל בכתביו סימן קמ"ב וכו' ע"ש, וכל כוונתם אינה אלא לומר דשם העברי הוא העיקר אבל לא נכנסו בתגר דין זה, אם לכתוב דוקא שם העברי או לכתוב שניהם אלא דשם העברי עיקר ושם גיות טפל דהיינו לכתוב עליו דמתקרי דאפשר דבין בדין מהר"י קולון בין בדין מהרא"י יש לכתוב שניהם או לכתוב דוקא שם עברי או דיש חילוק ביניהם דבדין מהר"י קולון יש לכתוב שניהם כמ"ש מור"ם, ובדין מהר"ר ישראל שהוא שם אחד אלא שיש הבדל ביניהם בין גימ"ל לקו"ף אין צריך לכתוב כ"א שם שקוראים בו האשכנזים שהוא צח ושנון וכמו הרעדי"ש רטדי"ש דכתב מורם דאין כותבים רק שם ישראל וכמ"ש הרב בית שמואל ס"ק ט' ע"ש:
ואחר שהעתיק וסידר לנו דברי מהר"י קולון ודברי מהר"ר ישראל בפסקיו ששניהם כתבו ששם העברי הוא העיקר הביא לנו האיש משה דברי מהר"ר ישראל בפסקיו סימן רנ"א שכתב וז"ל ומאי דמספקא לך שכותבין את העיר בלשון פיהמי"ש הרעדי"ש שקורין בו האשכנזים אינו אלא קצור לשון מלשון הביהמ"י דכך דרכן וכו' ע"ש, והעתיק לשונו בדרכי משה וכתב על זה מור"ם בדרכי משה וז"ל ומשמע הא לאו הכי יש לכתוב שני שמות ע"ש, ונראה דר"ל דמדכתב מהר"ר ישראל שאין צריך לכתוב הרדי"ש ויכתוב רעדי"ש משום שהוא קצור לשון משמע הא בלשונות מחולקים כגון הא דמהר"י קולון דשם עברי מחולק משם הלטי"ן צריך לכתוב את שניהם והיינו שם העברי עיקר דהיינו תחילה ושם הגוים יכתוב עליו דמתקרי וכמו שהעתיק במור"ם ז"ל ודוק:
הצעיר דוד הכהן סקלי י"ץ
נשלם חלק אבן העזר. בעזרת מל"ך סומך ועוזר.