קרבן העדה על תלמוד ירושלמי תענית· רבי דוד פרנקל
פרק ב · הלכה ז
מתני' מי שענה שמואל במצפה. הוא מעין אל ה' בצרתה לי וחותם בשומע צעקה דכתיב ויצעק שמואל אל ה':
גמ' וכי מים שפכו. אוישאבו מים ל"ק לי' די"ל דקאי אתורה או אנבואה. שנקראים מים אבל אשפיכה קשיא:
ששפכו את לבם כמים. הנשפכים ארצה:
לבש שמואל חלוקן של כל ישראל. כלומר שטען בעד כולן מדכתיב ויאמרו שם חטאנו לה' ושם מיותר ודריש כאילו כתיב ויאמר שמואל חטאנו לה':
ואלו אמרו חטאנו. על כן לא תבוא במשפט עמהם: