קרבן העדה על תלמוד ירושלמי תענית· רבי דוד פרנקל
פרק ב · הלכה ו
מתני' שומע תרועה. לפי שנענה בשופרות על יריחו בעוד שהיו ישראל עומדין בגלגל:
גמ' שיתף הקב"ה שמו הגדול בישראל. שהיה לו לקרותו ישורון או ישר אלקים על שם ששרה עם המלאך אלא קראו אל שהוא שם הקב"ה ולא שם המלאך כדי לשתף שמו בו:
פלמנטרין קטנה. חדר קטן:
אבודה היא. ואין מי שישגיח בה להגביהה ולהחזירה:
מה טעמא. מנ"ל דעל השם קאי אל ולא על המלאך:
קום לך. חסר כתיב וקרינן קם לך להצל' מה שאמרת ומה תעשה לשמך הגדול:
ובלבד יחיד על הציבור. הוא דאסור ליפול אא"כ הוא בטוח כיהושע שמא לא יענה ויתחלל שם שמים ויאמרו שאין תוכו כברו: