קרבן העדה על תלמוד ירושלמי תענית· רבי דוד פרנקל
פרק ב · הלכה ה
מתני' זוכר הנשכחות. לפי שהיו ישראל נשכחים במצרים כמה שנים ונתיאשו מן הגאולה וזכר המקום אותם ולפיכך חותם בזכרונות:
גמ' ד' כיתות. מיתורא דקרא קדריש:
א' אומרת נפול לים. הן הצדיקים גמורים כי אמרו אין מעצור לה' להושיע בים או ביבשה:
נחזור למצרים. הן הרשעים גמורים:
נעשה עמהן מלחמה. בינונים ואמרו שצריכין התעוררת מלמטה בפועל כי אינן ראויין לנס גדול:
נצווח כנגדן. גם אלו בינונים אלא שאמרו שדי בתפלה והוה התעוררות במחשבה ובדיבור: