אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי תענית· רבי דוד פרנקל

פרק ב · הלכה ד

הלכה ג

מתני' על הראשונה. בגואל ישראל הוא מתחיל להאריך ואע"פ שאינה ממנין השש קורא אותה ראשונה לפי שבה מתחיל להוסיף ולהאריך:

גמ' ופריך ולא יצחק נגאל. לפי שאומרים סמוך לחתימתה מי שענה אברהם בהר המוריה והיינו על הצלתו של יצחק א"כ היה ראוי לחתום בה גואל יצחק ולא גואל ישראל:

ומשני מכיון שנגאל יצחק כאילו נגאלו כל ישראל. והוה שפיר סמוך לחתימה מעין החתימה:

ועשיתי רצונך. כי אמרתי נסתרה דרכי ה' וגבהו מחשבותיו ממחשבותינו:

סניגוריא. מליץ טוב. ה"ג אלקים יראה לו השה לעולה מדקאמר לו משמע דה"ק אלקים שהוא מדת הדין יראה השה דהיינו עקידת יצחק בשעת הדין ויתמלא רחמים על זרעו:

מהו אחר. הא לא היה שם שום איל ולמה קורא לזה אחר:

וניתור ויוצא וכו'. דהל"ל אחוז בקרניו מדכתיב נאחז בסבך בקרניו דריש שהיה ניתור ויוצא:

בחורש. ביער:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי תענית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה