קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין· רבי דוד פרנקל
פרק ג · הלכה יא
ומפתים אותו ליתן גט. כשאומרת קדשתני והוא אומר לא קידשתיך וכן בסיפא באומרת לא קידשת אלא אותי מבקשים הימנו שיתן לה גט ולא אמרי' בכגון זו כופין על מדת סדום שהרי אוסר עצמו בקרובותיה לפיכך מבקשים אותו ליתן גט שתהא מותרת להנשא:
וכופין אותו ליתן קנס. כלומר כתובה דלאחר שנתפתה לתת גט הוי ליה כאלו הודה שנתקדשה לו וכופין אותו ליתן לה כתובה:
ופריך הגע עצמך. לדבריך אם הוא חבר ויודע שאם יתפתה צריך ליתן כתובה לא יתפתה לעולם וכדי להנצל מהפיתוי יקח אחותה והא ודאי שאין מוציאין אשתו ממנו בשביל אמירתה של זו ולא יתן גט לעולם שלא תיאסר אשתו עליו משום אחות גרושתו: