קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין· רבי דוד פרנקל
פרק ג · הלכה י
מתני' הוא אסור בקרובותיה. דשוינהו עליה תתיכה דאיסורא בהודאתו:
ומותר בקרובות הקטנה וכו'. שאין אמה נאמנת עליה ואף היא אינה צריכה גט דאי בעית גט הויא לה גרושתו ונאסר בקרובותיה:
קטנה. הבת:
גדולה. האם:
גמ' מסתברא דלא יהוי ר"מ פליג הכא. האומר על אשה ובנותיה קדשתי את הגדולה מהם ואיני יודע אם קדשתי את האם שהיא גדולה מבנותיה או את הבת הגדולה שהיא גדולה מאחותה הקטנה אע"ג דפליג ר"מ ברישא בקידשתי את בתי הגדולה מסתברא דמודה הכא דלא קידש אלא האם שהיא הגדולה שבהן ולא מחית נפשיה לספיקא:
כל גרמיה וכו'. כל עצמו הוא אומר דפליג ר"מ נמי בהא כלומר וכ"ש הוא:
מה אין תמן. ומה התם ברישא שיש בשתי הכתות גדולו' וקטנות ויש להסתפק בגדולה שבכל כת אבל לא בשאר שהרי הם קטנות לגבי הגדולה שבהן ואפ"ה פליג ר"מ ואומר כולן אסורות הכא באשה ובתה ששניהם גדולות אצל הקטנות והקטנות ודאי קטנות נגד האם ובתה הגדולה לא כ"ש דפליג ר"מ וקסבר דשניהם אסורות אע"ג דהאם גדולה מבתה מ"מ דרך בני אדם לומר גדולה על הגדולה שבבנות: