קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים· רבי דוד פרנקל
פרק ב · הלכה ז
מתני' חרוסת. דבר שיש בו חומץ ומים ועשוי לטבל בו בשר:
אם נתן. לתוך החרדל:
יאכל מיד. שהחרדל אינו ממהר להחמיץ כמו החרוסת:
אין מבשלין. דכתיב לא תאכלו ממנו נא ובשל מבושל:
לא במשקין. דכתיב ובשל מבושל מכל מקום:
סכין. בשעת צלייתו:
ומטבילין. בשעת אכילתו:
מי תשמישו של נחתום. שמצנן בו ידיו בשעה שהוא עורך ומקטף את המצה:
גמ' מפני שהוא משהה. אי אפשר שלא ישהה באכילתו שהחרדל חד וא"א לאכלו במהירות:
תלמוד לומר ובשל מבושל מכל מקום. דהוה מצי למכתב נא ומבושל ובשל ל"ל לרבוייא:
ופריך עד כדון כר"ע. עד כאן איכא לרבויי מובשל שאר משקין לר"ע דדריש כפל לשונות שבתורה:
כר' ישמעאל. אלא לר"י דאמר דברה תורה כלשון בני אדם מנ"ל שאר משקים דאסורין:
שאינן מפיגין טעמן. שאין מבטלין טעם בשר:
אבל מקטפין. טחין פניה לאחר עריכתה:
מפני שהן חולטין. ואינה יכולה להחמיץ וכתיב ושמרתם את המצות מצה שצריכה שימור מן החמץ יצא זו שאינה צריכה שימור:
מפני שהן. ממהרין להחמיץ:
תמן. מנחות כהנים לשין אותן וזריזין הן:
והכא. לישת המצות דנעשית ע"י נשים ונשים עצלניות הן הלכך אסור ללוש בפושרין:
לא צורכה. לא קמיבעי' ליה אלא אם הכהנים מותרים ללוש מצתן בפושרין. מי אמרינן כיון דזריזין הן מותרין או דלמא לא פלוג רבנן:
ופשיט ייבא וכו'. אתיא כהא דתני ר"ז:
נדה. קודם טבילתה:
חופפת. מחככת ידי' בשערה:
וסורקת. במסרק שלא יהיו שערותיה מקושרות משו' חציצה:
כהנת. שטובלת לאכול תרומתה כיון שטובלת בכל יום אינה צריכה חפיפה וסריקה:
נדה כהנת. שטובלת לטהרתה צריכה חפיפה וטבילה כדי שלא לחלק בין טבילת כהנת לטבילת נדה ישראלית ה"נ הכא אף כהנים אסורים ללוש בפושרין שלא לחלק בין לישת המצות:
אשבורן. לשון שברים שהקרקע משתברת ויש בקעים שהמים נאספין בתוכן:
קטפרס. מקום מדרון:
בשהיה האשבורן גבוה. ואין המים מתאספים במקום בקעים:
שהיה קפטרס גדול. דאל"כ למטה מתאסף אבל כשהוא מקום גדול בשטיפתן הם נבלעים בקרקע ואינן מחמיצין:
ה"ג א"ר פנחס בשם ר' אילא הכין הוה א"ר חייא בר בא:
נתחמצו אסורות. אבל נתבקעו מותרות עד שיתחמצו:
נתבקעו. מחמת הניפוח אסורות דממהרות להחמיץ:
מפני שהחומץ צופדן. צומת החיטים ומעכבן מלהחמיץ:
יין קוסס. קרוב להחמיץ ונתן בתוכו שעורין כדי שיחמיץ:
שאל לר' אימי. אם חייב לבער החומץ הואיל ושעורים שרויים בו או דלמא אין החומץ מחמץ השעורים:
דבש. מעורב בסולת:
גרבין דמשח. כדים של שמן בתוך אוצרות של חיטים והיה נוטף מן השמן על החיטים ושאל אם השמן מחמיץ החיטים:
א"ל איזיל וכו'. צא וגרוף מה שתחת החבית דמי פירות מחמיצין:
באילין וכו'. באותן כדים שיש בהן כותח כל ימות השנה ויש בו פירורי לחם:
ממלא אותן. הכדים ג' ימים מעת לעת ומותר להשתמש בהן בפסח כמו שאמרו לענין יין נסך מערה עליהן מים ג' ימים ושריין:
הדרן עלך פרק כל שעה