אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים· רבי דוד פרנקל

פרק ב · הלכה ו

הלכה ה

מתני' אבל חולטין. ברותחין שאין מניחין אותו להחמיץ:

לא תשרה המורסן. לשוף בה בשרה מפני שמחמיץ בשרייתו:

אבל שפה הוא. מורסין יבש בבשרה ואע"פ שהמים טופחי' על בשר':

לא ילעוס. לא יכוס בשיניו:

גמ' איזהו המעיסה. דתנינן בפ"ק דחלה המעיסה ב"ש פוטרין וב"ה מחייבי' החליטה ב"ש מחייבין וב"ה פוטרין וקאמר ר"י בר"י איזהו המעיסה ואיזהו חליטה:

והכא. במתניתין דמתיר לחלוט המורסין מותר בשניהם מדלא פליגי ב"ש וב"ה ומ"ט:

ומשני בשיש בהן. במורסין שמנונית ועדיין רטובין הן ואינו מניחו להחמיץ:

מלוגמא. תחבושת ורטיי' ונקראת מלוגמא שדרך אדם ללעוס מלא לוגמיו חיטים או תאנים ונותן על מכתו:

אית תניי וכו'. תנא חדא זקוק לבער ותניא אידך אינו זקוק לבער וקשיין אהדדי:

ומשני מ"ד זקוק לבער בשנתחמצה בפסח ולבסוף נסרחה כיון דחל עליה איסורא דחמץ לא פקע איסור' בסריחת':

בשנסרחה ואח"כ נתחמצה. והרי הוא כחרכו לפני זמנו דלא חל עליה איסורא הלכך אינו חייב לבער:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה