קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי דוד פרנקל
פרק י · הלכה ח
מתני' ה"ג שהוא מיסך על הארץ. פי' שנופו נוטה למט' מכל צדדיו סביב:
מטלטלין תחתיו. דאמרינן לבוד והרי יש כאן מחיצה י' דעיקרן במקום שמחוברין לאילן גבוהין מי':
שרשיו גבוהין. שאין הענפים נמוכין אלא בראשו וחוזרין ומתעקמין ומגביהין לצד חיבורן וי"מ שיוצאין שרשיו מן הקרקע ונראין כמו באילנות הזקנים:
לא ישב עליהן. שאסור להשתמש באילן גזרה שמא יתלוש ואי לא גביהי ג' הרי הן כקרקע ומותר לישב עליהן:
הדלת שבמוקצה. רחבה שאחורי הבתים והדלת שלה אינה קבועה בציר כשאר דלתות אלא זקופה כנגד הפתח וכשהוא פותח מטילה לארץ:
וחדקין. קוצים שהתקינן כדי לסתום בהן הפרצה ופעמים פותחה וכן מחצל' של קנים שכל אלו אינן קשורין ואינן קבועין במקומן אלא כשבאין לפתוח מטילין אותן על הארץ:
אין נועלין בהן. דמיחזי כבנין:
אא"כ גבוהין מן הארץ. דאז לא מיחזי כבנין ונועלין בהן:
גמ' ובלבד שלא יהו בו בחלל שתחת האילן יותר מבית סאתיים אבל אם היה בהקיפו יותר מב"ס אין מטלטלין בו אלא בד' ואפי' נטעו מתחלה לכך דהוה מוקף לדירה משום דהוה דירה לשמור אויר שדות וכרמים ולא לדור ממש:
ה"ג ויהו מחיצות גבוהות י' ופרוץ כנגד פרוץ. שלא יהא פרוץ מב' צדדיו זה כנגד זה:
היא שרשי אילן וכו'. כלו' שרשי אילן וכרוב חד דינא אית להו ובשניהן מותר לישב עליהן ולא חיישי' דנתרי קינסי:
בגבוהין ג'. לא ישב עליהן כדפריש' במתני' בשאין להן צירין. שהן סובבין בו דאם פותחין הן נופלין וכשמחזירן ה"ל כבונה אבל בשיש להם ציר והן קבועין בפתח נועלין בהן כדתני':
הכי גרסינן דלת גוררת מחצלת גוררת קנקילין גורר. פי' שתלויות ונגררות לארץ כשנפתחו:
מחצלת הקשורה ותלויה. דהיינו שגבוהים מן הארץ אע"פ שאין להן ציר: