אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי דוד פרנקל

פרק י · הלכה ז

הלכה ו

מתני' בור ברשות הרבים וחולייתו גבוה י"ט. כלומר בור ברשות הרבים וחולייתו סביביו וסך הכל גבוה עשרה מקרקעית הבור רה"י ממלאין ממנה לחלון:

ושופכין לתוכה. לאשפה דאשפ רשות היחיד היא:

גמ' ופריך אין עמוק כגבוה. בתמיה וכי אין אתה רואה המחיצה שבתוך הבור להצטרף עם החוליא דליהוי עשרה נמצא דמוציא מרשות היחיד לרשות הרבים ל"א הכי פריך ל"ל חוליא גבוה עשרה הא בור גופיה רשות היחיד ואין רה"ר מפסקת ביניהם ומשני שאין בפיו ד' הלכך ה"ל הבור כרה"ר. אבל החוליא אע"ג שאין בפיה ד' כיון דגבוה י' למעלה מרה"ר מותר לבני רה"י לכתף עליו:

ומשני שאין בפיו. של הבור חלל רוחב ד' וה"ל מקום פטור דמקום גבוה י' ואינו רחב ד' ברה"ר מותר לזה ולזה הלכך מותר למלאות הימנו:

עד כדון בסתום. אם הבור סמוכה לחלון הוא דמותר למלאות:

היה מופלג. אם הבור רחוק מן החלון מאי תקנתיה:

נותן נסר. מן החלון עד הבור דה"ל כוליה אויר רה"י:

נועץ קנה. להכירא בעלמא דכיון דמטלטל באויר רה"ר למעלה מי' מדינא אינו צריך כלום אלא שלא יבא לטלטל למטה עביד היכירא:

למעלה מי' שבות. דלכתחלה אסור להשתמש באויר רה"ר למעלה מי':

הוי דין אמר נסר. הרי דשמואל הוא דאמר שיתן נסר:

היו שנים. שני חלונות משני בתים למעלה מן הבור והיא מופלגת:

תרין אמורין. פליגי בה תרי אמוראים:

חד אמר מחיצה עשרה. צריך לעשות כל א' מחלונו עד הבור:

וחורן אמר. ואחרינא אמר דבנסר ארבעה סגי:

לא נמצאו שתי רשויות. של שני בעלי בתים משתמשים ברשות אחד שמשפת הבור עד חלונותיהם ואע"ג דלמעלה מעשרה הוא מ"מ אסור לשני רשויות להשתמש ברשות אחד עד שיערבו:

א"ל רה"ר. שתחתיו מבטלת לרשויות וכל חד בדידיה קא ממלי דלמעלה מי' ברה"ר אפי' שתי רשויות משתמשות בו:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה