קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מועד קטן· רבי דוד פרנקל
פרק א · הלכה ט
מתני' מעמידין. בונין ומושיבין ומתקנין תנור שצריך לו במועד ולפי שתנורי' שלהן מטלטלין היו ממקום למקום להכי תני מעמידין:
אין מכבשין. מנקרין ומכין בפטיש על הריחיים כשהן חלקים יותר מדאי ואין טוחנין יפה:
גמ' ה"ג ובלבד שלא יגדלנו. וה"פ שלא יעשה תנור מחדש:
אין סכין אותן בשמן. לצחצחן ולהחליקן:
הכי גרסינן ואין טשין אותן במטלית. וכ"ה בבבלי בביצה. וטשין היינו שפין:
ואין חוסמין אותן בצונן. לאחר הסקן בשביל שיתקשו על ידי הצונן וכולהו אסורין משום דמתקן מנא:
ה"ג ואם בשביל לשפות עליהן את הקדירה. וה"פ בשביל להעמיד עליו את הקדירה שיתבשל מהרה מותר ובבבלי הגירסא ואם בשביל לאפות מותר:
ותני כן. ותניא נמי הכי:
הרי הן ככל הכלים המיטלטלין. בשבת בחצר דחזו למיתב בגווייהו מידי:
הורי מדוחק. שלא היה להם מקום לבשל ולאפות בו: