אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מועד קטן· רבי דוד פרנקל

פרק א · הלכה ו

הלכה ה

מתני כוכין וקברות במועד. להקבר בו מת שימות אחר המועד:

כוכין. במערה שתחת הקרקע וקברות בבנין:

אבל מחנכין. מפרש בגמרא:

נברכת. בגמרא מפרש:

וארון עם המת בחצר. שמת שם מותר לנסר הנסרים ולעשות לו ארון אבל בחצר אחרת לא שלא יאמרו מלאכה אחרת הוא עושה:

ר"י אוסר. להביא עצים לעשות נסרים בתחלה לצורך הארון אא"כ מנוסרות קודם י"ט:

גמ' מאריך בו מצד אחד וכו'. אבל משני צדדין לא שנרא' כחופר מתחלה:

זה הבקיע. שאין עושין אותו קבר לעולם אלא לשעה:

כל שהו תושב. שאינו רק לישב שם נקרא בקיע כמו גר ותושב אנכי עמכם והיינו מהמורות דלעיל:

אפילו בשוק. דליכא חשדא שמפורסם שלצורך מת הוא עושה:

כד דמך. כשמת:

שלא יקוץ לו ארזים. לצורך נסרים:

היו חצובות. אבנים מן ההר אלא שצריך לחלקן ולרבען או לחלוק א' לשנים או לשלשה דומיא דארזים לנסר:

תפלוגתא. היינו פלוגתא דר"י ורבנן דמתני' דדמייא לארזים לנסר:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מועד קטן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה