אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יומא· רבי דוד פרנקל

פרק ה · הלכה ג

הלכה ב

מתני' נביאים הראשוני'. דוד ושמואל:

ושתי' היתה נקראת. מפרש בגמ' לאורו של ארון. לאור השכינה שהיתה שרויה על הארון כדכתיב ונהורא עמיה שריא א"נ הזהב מבהיק ומאיר:

גמ' מגשש. ממשש באפילה:

א"ל. מאן אמר שהיה אדם או מלאך. אני אומר שהיה הקב"ה בעצמו:

שממנו הושתת העולם. פי' ממקום ההוא נברא העולם:

מציון מכלל יופי. ממנו מוכלל יופי של עולם שממנו נברא:

הנצי יסד בציון אבן. אבן בחן פנת יקרת אלמא אבן שבציון היה לראש פנה ויסוד כל העולם:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה