אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי דוד פרנקל

פרק ב · הלכה ח

הלכה ז

מתני שנים שקידשו שתי אחיות. והם נכרים:

זה חולץ לשתיהן וכו'. דכל חד וחד מנייהו אסור לייבומי דדלמא פגע באחות זקוקתו:

היחיד חולץ לשתיהן. שאי אפשר לו לייבם לא קודם חליצה של שנייה משום אחות זקוקתו ולא לאחר חליצה משום אחות חלוצה לפיכך הואיל ואסור לייבם יחלוץ תחלה לשתיהן כדי להוציא אותה שהיא יבמתו מאיסור יבמה לשוק:

והשנים אחד חולץ. לאפקועי זיקה מאחיו אם זו יבמתו ותשתרי אחותה לשני ממ"נ אי יבמתו היא שפיר ואי אחותה היא הא פקעה זיקת היבמה מניה בחליצת אחיו:

אחד ישראל ואחד כהני' כסדר הזה. אם קידש כהן אח' משתי אחיו' ולו שני אחין ומת אחד חולץ ואחד מייבם ונקט הכי לאפוקי מסיפא דדוקא בישראל אבל לא בכהנים כדמסיק לקמן:

הדא דאת אמר. הא דתנן במתני' אחד חולץ ואחד מייבם בדוקא נקט שחולץ תחלה אבל ייבומי ברישא לא דשמא ימות אחיו קודם שיחלוץ נמצא פגע באחות זקוקתו:

הדא אמרה. מדתני אף כהנים כסדר הזה ש"מ הבא על אחות חלוצתו לא פסלה מן הכהונה דאף זו לאחות חלוצתו דמי' שהרי היתה עומדת לחלוץ ממנו כמו מאחיו:

גמ' והכא אמר אכן. שחולץ לשתיהן:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה