קונטרס קבלת התורה - אבות ובנים
מעט במעלת הלומד עם בנו תורה · דין ריכא ובר ריכא *
* פירוש, הוא מלך ובן מלך. (מתוך פיוט "ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי")
ידועה העובדה המובאת בתלמוד (שבת דף לג) על רבי שמעון בר יוחאי, שעקב שגינה את הרומיים גזרה עליו מלכות הרשעה שיהרגו הם, ולכן אולץ לברוח למערה. שם שהה במשך שלוש עשרה שנים יחד עם בנו רבי אלעזר זיע"א.
צער המערה היה קשה. די אם נתאר את עצם השהות במקום סגור מבלי יכולת לצאת במשך שנים ארוכות, כאשר במהלך אותם שנים יושבים בני עליה אלו בתוך חול עד צווארם כדי לשמור על הבגדים לצורך תפילה וניזונים ממאכל קבוע – חרובים (ובשבת קודש – תמרים*) ומי מעיין (ובשבת קודש – יין לקידוש**) ולא כל מאכל או משתה אחר.
* כמובא בספר "מדרש תלפיות" (ח' – חרוב במערת רשב"י) "כ' לי החכם השלם ה"ר יעקב פאראג' נר"ו ששמע מה"ר יוסף ביואש, שקיבל ממהר"ר יהונת גאלאנטי ז"ל ששמע מפי קדוש מדבר מוהר"ר משה גאלאנטי זצ"ל שקיבל מהזקנים שקבלו איש מפי איש עד רשב"י זלה"ה, שאילן החרובים שהיה לרשב"י במערה, נהפך לאילן תמרים מידי ערב שבת, ומצאתי במגילת אסתר (רבה ג, ז), עה"פ (תהלים יז, יד) "ממתים ידיך ה'" שבמערה אכלו רשב"י ורבי אלעזר בנו, חרובים ותמרים".
** עיין שו"ת "ידון משה" (ח"ט) משם הגר"ח קנייבסקי שליט"א, שבשבת בא לו יין.
גזירת הרומאים היתה מופנית לרבי שמעון, מכל מקום בנו ישב אצלו ללמוד תורה במערה, על כל הכרוך בצער מערה. והגם שבמקומו של רשב"י לא חסרו תנאים קדושים ועצומים, כרבי יהודה בר עילאי, רבי יוסי וכהנה וכהנה, והסבא הגדול – חותנו של רשב"י – רבי פינחס בן יאיר (שהלומד בזוהר הקדוש משתאה מדברי רשב"י על הוד רום קדושתו, וקרע את נהר גינאי שלוש פעמים, עיין מס' חולין דף ז ע"א על כך ועוד), ונראה בד"א שגם זאת חפץ הבן ללמוד תורה מאביו דווקא, שלימוד זה מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מסיני. וכל אדם ישתדל בזה כפי כוחו.