פרק שמיני - בין האירוסין לנישואין · ב. פגישות בין האירוסין לנישואין
הגרי"ש אלישיב שליט"א, השיב לשואלו, דבזמננו ישנם הנוהגים להרבות בפגישות בין התנאים לנישואין, אבל אין ראוי לנהוג כן, אלא למעט בפגישות. (מבקשי תורה כד, קעו. הובא ב'אהליך יעקב' עמ' 25).
וה"קהילות יעקב" זצ"ל אמר, שלא יפגשו הרבה, ושמספיק אחת לחודש, ואפשר גם בפחות מזה ('ארחות רבינו' ח"א עמ' רע"ד).
וכן הורה הגאון רא"מ שך זצ"ל (במכתב מיום כ"ג כסלו תשל"ד, הובא במבקשי תורה, כרך ה', קובץ כ"ג עמ' ח') שאחרי האירוסין אסור להיפגש הרבה פעמים, ובפרט שיש כמה פעמים שבאים לידי יחוד, ושיפגשו פעם בשלשה שבועות, ואפשר להסביר להכלה שזה מפריע בלימוד. ואחרי האירוסין יש להרבות בלימוד מה שאפשר, ולטיולים ודאי שלא כדאי, ולבקר אצל קרובים עם הכלה גם לא להרבות. ע"כ.
ובמקום אחר כתב לענין שיחות בטלפון, שדי להתקשר בטלפון פעם אחת בשבוע קודם השבת לברכת "שבת שלום" ולהחליף כמה מילים ולא יותר (מבקשי תורה כד, קעח). ע"כ.
[א"ה: ואוי לאזניים ששומעות בימינו על שיחות של שלוש וארבע שעות ויותר לתוך שעות הלילה המאוחרות].
וכן כתב הגר"נ קרליץ שליט"א ("חוט שני", שם): ריבוי הפגישות ביניהם ודאי אינו ראוי אחר שהחליטו להינשא, וגורם לתוצאות הפוכות שיקוצו זה בזה. ובכלל זה פגישות ממושכות, או תכופות, שאז קשה שלא להכשל בזה. ובודאי יש להיזהר מאיסור יחוד. ע"כ.
בכל מקרה שהדבר אפשרי, יש להעדיף בתקופה זו קשר טלפוני- תכליתי ותמציתי- מאשר מפגש פנים אל פנים, כשאינו חיוני.
מנהג טוב שלא להתראות לפחות שבוע ימים לפני מועד החתונה, וראוי לאמץ מנהג זה. ויש המקפידים שלא לדבר ביניהם אפילו בטלפון בימים אלו, ומנהג יפה הוא.