אור ברסלב
קונטרס - חינוך ילדים פרק רביעי - ''חנוך לנער על פי דרכו'' › ה. לימוד תורה

קונטרס - חינוך ילדים

פרק רביעי - ''חנוך לנער על פי דרכו'' · ה. לימוד תורה

ד. החינוך לפי יכולת הילד

כבר נזכר לעיל הגמרא במסכת סכה (דף מב.): קטן היודע לדבר אביו לומדו תורה פסוק: ''תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב'', וכן פסוק ראשון של קריאת שמע, מבואר שלפני כן אין ללמדו, כיון שאינו בשל עדיין ללמוד, שהרי אינו יודע לדבר.

וכן במסכת אבות פרק ה' משנה כ''א הוא היה אומר: [יהודה בן תימא] בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה, בן שלש עשרה למצוות, בן חמש עשרה לגמרא, בן שמונה עשרה לחופה וכו'. ופרש שם רש''י: בן חמש למקרא אבל לא קדם לכן, לפי שהתורה מתשת כוחו של תינוק.

מבאר שלכל לימוד יש זמן ותקופה המתאימה ללימוד זה, ואין ללמד את הילד לפני כן בדבר שאינו בשל עדיין בדבר זה, כיון שזה יהיה מעמסה על שכלו, צריך ללמד לפי דרך הגידול הטבעי שלו, בזמן שהוא בשל ללימוד זה. הילד צריך להתקדם בשלבים ולעלות לפי הדרגה, וכן הדין גבי חיוב מצוות והכנסתו לחופה. לכל דבר יש זמן, ולפני כן אינו מתאים, וזה יהיה לו מעמסה שהוא לא יכול לעמוד בה.

וכן הדין גבי לימוד הילד בבית אחר שובו מהישיבה או מתלמוד תורה או בשבת, שאין להכריחו ללמוד דברים אחרים שאינו לומד בישיבה, צריך שיבוא מרצונו הטוב, על ידי הבטחת פרס וכדומה, לפי כוחותיו של הילד. ואפלו במה שהילד לומד ורוצים לחזור עימו, צריך לעשות זאת בדרכי נעם, שהילד לא ירגיש כפיה. ולפעמים הפרישה מהחזרה בריאה יותר לילד מהכפיה לחזור עימו.

יש הורים שרוצים להתגאות בבנם שהם יודעים דברים מעל שאר הילדים בני גילם, ומלמדים אותם דברים אחרים או בעל פה, ולפעמים זה בא בכפיה או מעל כחותיו של הילד, והנזק בזה גדול מאד שאין לבן רצון ללמוד, והוא יבוא חס ושלום לשנא את התורה, ואף שכעת ילמד בעל כרחו, כשיגדל יכול לבעוט בלימוד, חס ושלום.

וכן בשעורי בית יש לנהג בחוכמה כמה לעשות עם הילד ומתי, יש ליתן לילד לאכל ולשחק אחר שבא מתלמוד תורה, ולקבע עימו זמן להכנת השעורים, כדי שלא ירגיש על מעל לכחותיו, ''ישמע חכם ויוסף לקח'', ודי למבין.

וכן יש להזהר שלא לאלץ את הילד לילך ללמוד, כגון: שהוא עייף או אינו מרגיש טוב, לפעמים יש לשלחו ללמד יותר מאחר לפי כחותיו, וכן צריך לשדלו וליתן לו תחושה טובה בהסבר נאות ואף עם נתינת פרס, כדי שהילד לא ירגיש שהוא מוכרח ולומד בעל כרחו. אמנם גם בזה צריך שתהא שמאל דוחה וימין מקרבת, ולפעמים צריך לכפות את הילד לילך ללמוד, והכל בשקול דעת והתייעצות כיצד לנהוג.

וכן ילד שאינו לומד כראוי בתלמוד תורה או בישיבה, מחמת שאינו בשל ללימוד זה, והלמוד הוא מעל לרמתו השכלית, או שאינו מיושב מספיק ואינו רגוע, יש לפעמים להשאירו עוד שנה, או להעבירו לתלמוד תורה אחר או לישיבה אחרת המתאימה לרמתו, כדי שילמד כראוי. ואין לחשש לבושה, הבושה הגדולה יותר היא שהילד לא ילמד ויצא לתרבות רעה, חס ושלום, כמו שהיו ילדים שלמדו במקום שלא התאים להם לפי הבנתם או דרגת ישובם, וכיון שלא למדו כראוי הפריעו בלימודים לאחרים, או ששוטטו בחוץ ויצאו לתרבות רעה.

ולכן כשבוחרים לילד תלמוד תורה או ישיבה, צריך לשים לב בעקר על הצד החינוכי ולא רק להשגים והרמה, אם בוחרים לילד מקום למודים שזה מעל הרמה והכשרונות שלו, הוא אינו מצליח בלימוד ויכול להישבר, צריך להתאים לילד ישיבה שיעלה בה וישתלב, אף שאינה נחשבת ל''רמה גבוהה''.

אף שהילד לומד בישיבה, צריך להיות בקשר עם הילד, לבקר אותו בישיבה, להתקשר אליו, ליתן לו דבר שאוהב, לשבח אותו, כדי שהוא ירגיש אהבה וחום מצד הוריו. וזה נותן לו כוחות ללמוד ולהתמיד, ואינו מרגיש חיסרון ובדידות בישיבה.

וכן בזמן חופשה יש לעודדו ללמד זמן מסוים כל יום לפי כחותיו ורצונו, ושיהא בקביעות חזרה על הלמוד, או הכנה לזמן הבא, ורצוי שהאב או האח הגדול ילמד עימו, ורצוי להבטיח לו פרס על זמן מסוים שלומד כל יום, ושהילד ירשום לעצמו כל יום מה למד וכמה למד, ולומר לו: אני סומך עליך שאתה תרשום בכנות ובאמיתות, ואז הוא מקבל עליו אחריות זו ועומד בזה כיון שרואה שסומכים עליו.

יש להאהיב את הלימוד על הבן, ליתן לו ממתק או פרס כשלמד טוב או סיים פרק או מסכת וכדומה, וכן לעשות מסיבה קטנה, ללבוש בגדי חג ולהכין עוגה וממתקים, זה משרה אהבת תורה וערך גדול ללימוד התורה. יש לאב ולאם לנשק את בנם כשחוזר מתלמוד תורה או מהישיבה, ולשבח אותו על שלמד.

וכן בתחלת לימודו אותיות או חומש או נביא או משנה או גמרא, יש נוהגים למרוח את האותיות בדבש, והילד מלקק את הדבש מעל האותיות, כמו שכתב ה''רוקח''.

תוכן העניינים

קונטרס - חינוך ילדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה