הלכות ביקור אשה אצל רופא, וביקור איש אצל רופאה · טו. הנצרכת לגלות גופה
אשה שיש לה היתר ללכת להיבדק אצל רופא, אם נצרכת (97) לגלות גופה, עליה ליזהר שלא לגלות יותר מן הצורך ההכרחי לבדיקה ולא יותר (98). ואם צריכה לגלות כמה מקומות, תגלה כל מקום בפני עצמו ולא הכל בפעם אחת (99), והכל יהיה בצניעות מאחורי וילון (100).
97. וישנם בדיקות שאפשר לבצע מעל הבגדים, ואפ"ה הרופאים דורשים לגלות גופן. ועל הנשים לסרב בכל תוקף. וכן הזהיר בזה בש"ע המקוצר (ס' רב סע' ט), ע"ש. ועיין מעשה שבא לידי וכתבתיו לעיל בהקדמה (תמונת מצב).
98. פשוט. וכן ראיתי בקונטרס מכתבי הרבנים (עמ' 12) כרוז לאפרושי מאיסורא, שג"כ הזהירו על כך שלא לגלות יותר מההכרח, כי הרופאים מזלזלים בזה ודורשים לגלות הרבה יותר מהצורך. ועל כרוז זה חתומים הגר"ש ואזנר הגרח"פ שיינברג, הגר"ש אויערבאך, הגר"ע יוסף, הגר"ש בעדני ועוד, ע"ש. ועוד בקונטרס מכתבי הרבנים (עמ' 13) ג"כ הובא מכתב שהזהירו על זה, וחתומים עלה הגר"נ קרליץ, הגר"י סילמן, הגר"י אדלשטיין. ועוד שם בקונטרס הנ"ל מכתבים נוספים שהזהירו על זה. והמכתבים הובאו בהקדמה לעיל (מכתבי הרבנים). וכ"כ הגר"י רצאבי בש"ע בש"ע המקוצר (ס' רב סע' ט).
ודע, דהרבה נשים תמימות חושבות שאין להן זכות להתנגד לבקשת הרופא, וזה אינו נכון, ואף ע"פ חוק מותר להן לסרב לגלות יותר מן הצורך, והבאתי את החוק הנ"ל לעיל בהקדמה (תמונת מצב). ובמכתב שפרסם הרה"ג נפתלי נויסבוים (אב"ד בביד"צ שע"י ישיבת אהבת שלום וראש ישיבת חיי משה ירושלים) והובא בקונטרס מכתבי הרבנים (עמ' 16), לאחר שהזהיר שלא לגלות יותר מן הצורך הוסיף שאין להן לחוש על כבוד הרופא, שכאילו לא נעים להתנהג בצניעות כדת של תורה מחשש לעג וכד', ואדרבא, ינהגו כמ"ש הרמ"א (או"ח ס' א) שלא יבוש מבני אדם המלעיגים עליו, ע"ש. והמכתב הובא בהקדמה לעיל (מכתבי הרבנים).
99. ש"ע המקוצר (ס' רב סע' ט).
100. ש"ע המקוצר (ס' רב סע' ט). ועיין בהקדמה (תמונת מצב) שלפי חוק צינעת הפרט, הדבר חייב ליעשות בצניעות ע"י הרופא, כולל סגירת וילונות. ועובדא מזעזעת כתבה רופאה שומרת מצוות בקובץ אסיא (קובץ סא ניסן התשנ"ח עמ' 199-200) שקרתה לפני שחוקקו חוק צנעת הפרט, קחנו משם.
טז. הנהגות צניעות בבדיקת רופא.
אשה הנצרכת ללכת לרופא (101), תתפלל שלא תיכשל (102) ולא תכשיל (103). ותקפיד על כל כללי הצניעות (104). כגון (105) שתלך בשעות הביקור שמצויים בני אדם (106), ותיזהר מאיסור יחוד (107), ומריבוי שיחה עם הרופא (108), וכל שכן מקלות ראש עמו (109). ולא תשמע (110) לעצות שהרופא (111) מייעץ הנוגדות את תורתינו הקדושה (112). ועדיף שלא תלך לבדה לרופא (113), אלא תכנס אליו (114) עם ליווי (115). ופעמים עדיף שבעלה ילך עמה (116), ופעמים עדיף דוקא אשה אחרת ולא בעלה (117). והכל לפי העניין (118). וכל שכן שיש ליזהר בזה בבחורה רווקה שתלך עם ליווי (119).
101. בקובץ פעמי יעקב (קובץ כח עמ' לא) כתב הגאון הרב מאיר ברנדסופר (מו"צ העדה החרדית ומח"ס קנה בשם) לעורר שלא רק כשנצרכת האשה ללכת להיבדק אצל רופא שעליה ליזהר מקריבות, אלא אף כשהולכת עם בניה או בנותיה לרופא, שעליה ליזהר בכל גדרי הצניעות.
102. היינו תתפלל של תכשל, שלא יכנס לה הרהור מנגיעתו. אום אני חומה (ח"מ ס' רלח אות ב).
103. פשוט. ועיין בפלא יועץ (ערך עריות) שכתב שאשה יראת השם היא תתהלל, שתזהר ותשמר שלא יכשלו בה בשום מכשול והרהור עוון וכו' ואם הוא איש, טוב שילחם עם יצרו ואולי ינצחו, ומה לה ולצרה הזאת להכניסו בתגר זה וכו', ע"ש.
104. ובעוונותינו הרבים נפרצו כל הגדרות אפי' אצל נשות אברכים ונשות ת"ח, שמקילות ראש ומרבות בשיחה עם הרופא שרגילה בו. ועיין בשו"ת תפילה למשה (ח"ה ס' לט עמ' תט הערה 7) שעורר בזה הרה"ג אליהו בנימין מאדאר הי"ו, שפעמים יודעת שיש רופאה ואפ"ה הולכת לרופא שרגילה בו, ואינה יודעת שבנפשה הדבר, שאחר שרגילה לבא אליו מידי פעם כבר לבו גס בה מעט או הרבה, וכל שכן כשהולכת אליו בבגדים הדורים ופאה נכרית לראשה ויושבת ומדברת ומשוחחת עמו, שבזה מושכת אותו אליה, ולבסוף עוד נבדקת על ידו וכו', ע"ש. ודפח"ח.
ופוק חזי להמבואר בגמ' (כתובות י:) גבי בדיקת בתולות, דלאו אורח ארעא לזלזולי בבנות ישראל, ופירשו תלמידי רבנו יונה (הובא בשיטה מקובצת כתובות שם) וז"ל "וזה היה זלזול שאף על פי שהיו עומדות במלבושיהן, היו מתביישות והיו צריכות לבא לבי"ד ולעלות על פי החבית ולפסק את רגליהן", עכ"ל. הרי אפי' שהיו במלבושיהן, ולפני צדיקים וקדושים, אפ"ה היו מתביישות לפסק רגליהן. וד"ל.
105. ותזהר מעיתונים פרוצים ומכוערים המצויים בחדר המתנה של הרופאים. אום אני חומה (צ"ה אות שפא).
106. שו"ת שבט הלוי (ח"ד ס' קסז עשרת הדברות אות ה), והסביר דאז שכיחי רבים וזה ממעט את החשש וגם בעבידתיה טריד, ע"ש. והעתקתי דבריו לעיל בהקדמה (תמונת מצב). וכ"כ בש"ע המקוצר (ס' רב סע' ט) שתלך בזמני ביקור קבועים, ע"ש. וכן הוא באום אני חומה (ב"כ אות ג סע' ב).
107. פשוט. וכ"כ בשו"ת שלמת חיים (ס' תשיט) דבודאי צריך ליזהר בזה ואין כאן היתר, ע"ש. וכן הזהירו בזה הפוסקים, עיין בשו"ת מנחת יצחק (ח"ז ס' עג) ובשו"ת שבט הלוי (ח"ד ס' קסז) ובקונטרס מכתבי הרבנים (עמ' 12-13), ובש"ע המקוצר (ס' רב הערה נא) ובאום אני חומה (ב"כ אות ג סע' ד). ועיין בספרי גן נעול על הלכות יחוד (פ"ח סע' כט).
108. שו"ת שבט הלוי (ח"ד ס' קסז עשרת הדברות אות י), והדגיש שם שאין להאריך עם הרופא בשיחה גם בשעת הטיפול וגם אח"כ אלא רק במה שנוגע להצורך ביותר, ע"ש. וכ"כ בש"ע המקוצר (ס' רב סע' י).
109. פשוט.
110. וראוי לפרט עניין זה בהדרכה לכלות קודם נישואיהן שלא יטו אזנם לשמוע ולקבל דעות הרופאים והרופאות. אום אני חומה (צ"ה אות רב).
111. לאו דוקא רופא אלא ה"ה יש ליזהר מעצות של רופאה. וכ"כ באום אני חומה (צ"ה אות רב).
112. כ"כ בשו"ת שבט הלוי (ח"ד ס' קסז עשרת הדברות אות ט) שהרופאים מייעצים לנשים בעניין מניעת הריון ועוד דברים המנוגדים לתורה הקדושה, ויש ללמד את הנשים שלא לקבל מהם אלא רק מה שיורו להן מורי הוראות מובהקים שטהרה ויראת ה' נר לרגלם, ע"ש.
וכן מצאתי בשו"ת תשובות והנהגות (ח"א ס' קמ) שהזהיר על הא דנשים שלא זכו ללדת ונגשות לרופאים, שמתוך רחמנות לאשה, תולין הפגם בבעל ומייעצים פעולות שלא ע"פ התורה, וצריכים ליזהר בזה, ובכל פעולה ופעולה ראוי להתייעץ עם ת"ח, ע"ש.
והגר"מ גרוס באום אני חומה (צ"ה אות רב) הזהיר שבתחילת הנשואין לא תלך לבדה, שמצוי שאומרים לה השקפות ודעות זרות שלא ע"פ התורה, ע"ש. ומש"כ בתחילת הנישואין, לאו דוקא אלא אף לאחר מכן עליה ליזהר שלא לקבל דעת הרופאים ועליה לשאול האם העצה מנוגדת לתורה.
113. כשהולכת עם ליווי, עדיף טפי מכמה סיבות. חדא, אין איסור יחוד (אך בזה תלוי מי מתלוה עמה), ותו הרופא יתנהג יותר בצניעות. ועוד שפעמים ימנע מלייעץ עצות הנוגדות את התורה הקדושה. וכמבואר בפוסקים שיובאו בהערה הבאה.
114. ועדיף שמי שמלווה אותה יכנס עמה ממש לאותו חדר ולא רק ימתין בחוץ. דאז מירתת הרופא טפי, כ"כ בשו"ת תשובות והנהגות (ח"א ס' קמ) ובש"ע המקוצר (ס' רב סע' ט). וכן מבואר במכתב שפירסם הבד"ץ העדה החרדית, שהאשה המלווה תעמוד לידה כל הטיפול. והמכתב הובא בהקדמה לעיל (מכתבי הרבנים).
115. בשו"ת מנחת יצחק (ח"ז ס' עג) נגע בהליכת אשה לרופא מצד איסור יחוד, וכתב שעדיף שילך עמה בעלה אם שייך, ואם לא אזי תלך עמה אשה המצילה מאיסור יחוד. ואם אפשר שתהיה זקנה עדיף טפי, ע"ש. ובשו"ת שבט הלוי (ח"ד ס' קסז עשרת הדברות אות ו) כתב שבמקום שצריך ללכת לרופא, ראוי שלא תלך לבד אלא בלוית אשה כשרה שתחכה לה שם, ע"ש.
והנה הגר"נ קרליץ בחוט שני (יו"ד ס' קצה סע' יז אות טז) כתב שאם הרופא מתנהג בפריצות אסור מן הדין ללכת אליו, והוסיף שאפשר שאם בעלה ילך עמה, שהרופא יתנהג טוב יותר בגללו, ע"ש. וכ"כ בשו"ת תשובות והנהגות (ח"א ס' קמ) שאם ילך עמה אחר, הרופא מירתת ומתנהג כמו שצריך, ע"ש.
ובאום אני חומה (צ"ה אות רב) לאחר שהזהיר שאשה לאחר נישואין לא תלך לבדה לרופאים או רופאות, שמצוי שאומרים לה השקפות ודעות זרות שלא ע"פ התורה, וכשיש עמה מישהו, מירתתי, ע"ש. ולענ"ד האידנא עזותם של הרופאים עלתה, ואפי' לבעלה גופא יטיפו דעות כפרניות ועצות נגד התורה הקדושה.
ומלבד הנך פוסקים דמשמע מנייהו דעדיף שלא תלך לבדה לרופא, כ"כ ג"כ הגר"י רצאבי בש"ע המקוצר (ס' רב סע' ט), וכ"כ בקונטרס מכתבי הרבנים (עמ' 13) שעדיף תמיד לבא עם ליווי (אשה מבוגרת וכד') המציל ממכשולים רבים. וחתומים על מכתב זה הגר"נ קרליץ, הגר"י אדלשטיין והגר"י סילמן, ע"ש. והמכתב הובא בהקדמה לעיל (מכתבי הרבנים).
116. ואין בזה ביטול תורה, שביטולה זהו קיומה. שו"ת תשובות והנהגות (ח"א ס' קמ).
117. ואם החשש משום יחוד, תלך עמה אשה המצילה מיחוד. כגון אשה שבעלה בעיר, ועיין בספרי גן נעול על הלכות יחוד (פי"ב סע' א), ע"ש עוד אופני שמירה. ובשו"ת מנחת יצחק (ח"ז ס' עג) כתב שעדיף זקנה, ע"ש.
118. כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ד ס' קסז עשרת הדברות אות ז) וז"ל "דעתי יותר נוטה שאין זה מהנכון כ"כ שילוה אותה בעלה וימתין לה בחדר המתנה לשבת שם עם נשים פרוצות כרגיל במקומות אלה. ותקנתו בזה קלקלתו", עכ"ל. אך הכל לפי העניין, שאם הולכים לרופא שאין שם חדר המתנה עם נשים או שידוע לו שכעת אין נשים שם כלל, נראה שעדיף שבעלה יתלוה אליה, דמלבד שאין בזה יחוד כלל, זאת ועוד הרופא מירתת טפי מהבעל, וכמש"כ בחוט שני (יו"ד ס' קצה סע' יז אות טז) גבי רופא המתנהג בפריצות שאסור ללכת אליו, אך אם בעלה מתלוה עמה, אפשר שיתנהג יותר טוב, ע"ש. ואע"פ שבשו"ת תשובות והנהגות (ח"א ס' קמ) כתב שאם מישהו אחר עמה הרופא מתנהג יותר טוב ולא נקט דוקא בעלה, ואדרבא כתב שאמר לבני תורה שאם לא מוצא מישהו אחר ילך הוא עמה ואין בזה ביטול תורה, ע"ש. ומשמע דס"ל שעדיף ע"י אחר, מ"מ נראה דהיכא דאפשר לבעל לילך עמה נראה דעדיף טפי, דהניסיון מורה דהרופא חושש מבעלה טפי מאשר מאשה אחרת המתלווה עמה (ואה"נ לאו דוקא בעלה אלא ה"ה אם אביה יתלווה עמה דהרופא חושש טפי).
ושו"ר בשו"ת מנחת יצחק (ח"ז ס' עג) שכתב שאם אפשר שבעלה ילך עמה, בודאי טוב ונכון, אלא שזה לא אפשר כל פעם. ובפרט לאיש חרד ות"ח שילך למקום שהנשים מתקבצות, לכן בכה"ג תלך עמה אחת מהנשים המצילות מיחוד וכו', ע"ש. אלמא בעלה עדיף, אלא שת"ח, אין זה באפשרותו כל פעם לילך עמה ובפרט במקום קיבוץ הנשים. ובאום אני חומה (צ"ה אות רטז) כתב שכיום נפרצו גדרי הצניעות, וכשהבעל נצרך ללכת עם אשתו, לא ימתין בחדר המתנה דמצויות שם נשים פרוצות, ע"ש.
ולכן נראה שהכל לפי העניין המקום והזמן, שפעמים עדיף שהבעל יתלוה עמה, ופעמים עדיף שהבעל ימנע מללכת לאותו מקום ותקנתו היא קלקלתו, ואז תקח עמה אשה שתלווה אותה. וכ"כ בקצרה הגר"י רצאבי בש"ע המקוצר (ס' רב סע' ט) שטוב יותר שתלך עמה קרובתה או בעלה, ע"ש.
119. פשוט. דבכה"ג החשש גדול שהרופא ידרוש יותר מהנצרך, ומרוב תמימותה לא תדע להבחין בדבר, ואפי' אם תרגיש בזה, ע"פ רוב הן חוששות להתנגד, וד"ל.