אור ברסלב
קונטרס בריתי שלום הסכמות והקדמות › בריתי שלום

קונטרס בריתי שלום

הסכמות והקדמות · בריתי שלום

הקדמה

ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת שבה נצטווינו בתרי"ג מצוותיו הקדושות.

והנה מכל אותם תרי"ג מצוות שנצטווינו מאיתו יתברך, המצוה הראשונה שנצטווינו היא מצוות פריה ורביה. כמ"ש "ויברך אותם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה". וזוהי מטרת כל הבריאה שיהיה העולם מיושב וזהו חפצו-רצונו יתברך כדכתיב "לא תוהו בראה לשבת יצרה" ובסיבתה מתקימות כל המצוות בעולם וביחוד בדורנו אנו דור עקבתא דמשיחא דור הגאולה שבו נאמר "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף".

אך דע עקא מה יעשו אותם אלו הרווקים בדור אשר אין בכוחם להתגבר על יצרם וכן אותם אלו הנשואים הנכשלים בכך בהוצאת זרעם לבטלה כנא' "עד גיל עשרים ולא נשא אשה כל ימיו בהרהור עבירה". וכן אלו אשר אינם יכולים לשלוט ביצרם ויצרם גובר עליהם הלוך ושוב. וביחוד בדורנו אנו, דור עקבתא דמשיחא, אשר בו מצבנו ירוד בכל הענינים הן רוחני והן גשמי ובפרט בעניני הצניעות והקדושה שהעזות והחוצפא יסגי והמלכות תהפך למינות והפריצות והחציפות מתרבה מיום ליום באופן מבהיל, ומה שהיה עד לפני שנים מספר אסור אף לגויים לעשותו בפרהסיא, כיום מותר והריהו נחלת הכלל, וע"כ קשה לאדם שלא ליכשל בהוצאת ז"ל, ובפרט אלו שמחמת דוחקם להביא טרף למחית ביתם מוכרחים להסתובב בשווקים וברחובות, ולנסוע באוטובוסים ואין רגע בלי פגע, שמכשולים למאות ואלפים פעמים באיסורים חמורים בראות העין לרע "ועין רואה והלב חומד", ובכל פינה ומקום שהינך צועד הינך עלול להיכשל באיסורים גדולים וחמורים בפגם העיניים והמחשבה, וכבר כתבו רז"ל "שלא יהרהר ביום ויבוא לידי טומאת קרי בלילה".

ושמא יאמר האדם וכי מה בכך שאני מהרהר, הרי אין בכך כלום, וכי יש אדם שאין בו מחשבות והעיקר שאני שומר על בריתי לבל אכשל, כבר אמרו על זאת חז"ל "הרהורי עבירה קשים מעבירה", וכל המביא עצמו לידי הרהור אין מביאין אותו במחיצתו של הקב"ה. וכבר אמרו רבותינו כי כמעט אין זה בר המציאות שיהרהר האדם ולא יגיע בסופו של דבר לידי ז"ל רח"ל כנאמר "ונשמרת מכל דבר רע" - שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה.

וכן אמרו חז"ל "עין רואה ולב חומד וכלי מעשה גורמים".

והנה ע"י שפוגם בבריתו ומוציא זרעו לבטלה רח"ל הריהו גורם להורדת הקליפות מחדש, ואינן מגיעות למקומם וגורם לנשמה שתהיה משוטטת בעולם ולא תוכל לבוא על תיקונה (1).

וזהו צער השמים וצער כל העולמות, וכתוב בזוהר הקדוש ובשאר ספרים שבגלל זה העוון אין משיח צדקינו בא, וזה גורם לעיכוב הגאולה כי אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף. והמוציא שז"ל לא די בכך שמוריד הנשמות מחדש בקליפות, אלא אף מרחיקן ומדיחן למקומות חשוכים ונדחים, וע"י כך גורם להרבות השפע לכוחות הטומאה והחיצונים רח"ל ולדחיית ניצוצי הקדושה.

ולא לחינם נקראת מצוה זו יסוד, כי זהו יסוד הצלחתו וקיומו של עם ישראל ועל זאת אמרו רבותינו ז"ל הכל תלוי במזל - במוציא זרעו לבטלה, וביחוד בזמננו אנו צריך האדם להיזהר בזאת יותר לא לפגום בבריתו כלל, כי עתה אנחנו באלף השישי שהוא כנגד היסוד, ועיקר הגאולה וביאת משיח צדקינו תלויה בשמירת הברית כמובא בתיקונים ובזהר שעיקר הגאולה תלוי בתיקון הברית, ובזכות שימצא בדור אחדים מישראל הקדושים שבכל אלו בחציפות ועזות והפקרות מוסרים נפשם ושומרים עיניהם מלהסתכל באלו החצופות והשרוצות רח"ל ושומרים נפשם מלפגום הברית יסתכל קודשא בריך הוא בהם ובזכותם יצמח הגואל במהרה (2).

ושמא יאמר האדם, והרי ענין זה יפה בו השתיקה והצניעות, כתב על זאת ה"חתם סופר" באחת מדרשותיו שלפני פטירתו סבל לא עליכם מהשתן, שלא היה יוצא כראוי, והרופאים הכניסו לו קטטר להקל עליו, וכתב ה"חתם סופר" בספרו שהוא הרהר על זה, למה הענישו אותו מהשמים בענין זה כי הוא לא פגם באבר זה אף פעם, ואחרי שאלת חלום מצא שמענישים אותו בדבר זה לפי שהוא לא דרש בענין החטא הזה (פגם הברית) כל השנה, ורק פעם אחת בשנה לפני כל נדרי בכיפור היה דורש, ומכיון שלא דרש ע"ז יותר נענש!

ואם בדורו כך על אחת כמה וכמה בדורנו אנו שצריכים להיזהר ולהזהיר בזאת לבל יכשלו, ולמזהיר ולנזהר שלומים יתן כמי נהר.

ואמרנו למען ידע הקורא בבהירות כיצד עליו לעשות, חילקנו הקונטרס הזה לארבעה פרקים:

א. מדוע וכיצד אדם חוטא - המניעים והסיבות, והיא גופא הדרך להימנע ולהישמר.

ב. גודל חומרת הפגם והשלכותיו.

ג. מי שכבר חטא בזאת, מה תקנתו תשובתו וכפרתו.

ד. מהו השכר שמקבל שומר הברית.

פרק ראשון - מדוע וכיצד אדם חוטא? מהו יצר העריות?

לאחר שסיים הקב"ה לברוא את עולמו בששת ימי המעשה הסתכל הקב"ה בבריאתו ובמעשה ידיו, ואמר, כל מה שבראתי הרי הוא לטובה ולברכה כנא' "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד, ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי", ומהו טוב מאד?

רבי נחמן בר שמואל בר נחמן בשם רב שמואל בר נחמן אמר: הנה טוב מאד זה יצר הטוב והנה טוב מאד זה יצר הרע. וכי יצר הרע טוב מאד? אתמהא!

אלא שאילולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אשה ולא הוליד, ולא נשא ונתן. וכן שלמה המלך אומר "כי היא קנאת איש מרעהו" (ב"ר ט-ז).

יצר-הרע הוא הכח העיקרי המניע מאחורינו בכל משך זמן חיינו ובכל ענינינו, רוב תשוקותיו ורצונותיו של האדם באים מכח יצה"ר. היצר הרע, בה"א הידיעה, שנמצא בכל אדם ואדם וכמעט אין לך אדם שאינו נכשל בו, אם מעט ואם הרבה, הוא "יצר העריות". יצר זה הוא היצר החזק באדם, אין לך דבר בכל התורה כולה שהוא קשה לרוב העם לפרוש, אלא מן העריות והביאות האסורות. אמרו חכמים, בשעה שנצטוו ישראל על העריות בכו וקיבלו מצוה זו בתרעומות ובכיה, שנא' "בוכה למשפחותיו" על עסקי משפחות. ואמרו חכמים גזל ועריות נפשו של אדם מתאוה להם ומחמדתן, ואין אתה מוצא קהל בכל זמן וזמן שאין בהם פרוצין בעריות וביאות האסורות (3).

יצר העריות, הוא הכח המושך את האיש אל האשה ואת האשה אל האיש, בלא יצר זה ימאס ויגעל האדם לגשת אל אשתו כדי לקיים את עונתו, וזאת מפני שאשה חמת מלא צואה ופיה מלא דם והכל רצין אחריה (שבת קנ"ב). ויש סיפור בזה באליהו זוטא (4) ואכמ"ל.

ומסופר בתלמוד, על אנשי כנסת הגדולה שראו שכח עבודה זרה כה גדול ורב בעולם, לפיכך החליטו לעשות יום בכי ומספד, כנא' "ויזעקו בקול גדול אל ה' אלוהיהם".

אמרו: יצר עבודה זרה זו - היא שהחריבה את בית מקדשו של הקב"ה ושרפה את היכלו והרגה את הצדיקים והגלתה את ישראל מארצם, ולא זו בלבד אלא שעדין מרקדת היא בינינו.

אמרו לקב"ה: אתה נתת לנו את הע"ז הזו אך ורק כדי שנתגבר עליה ונקבל על כך שכר, אנו לא מעוניינים לא בה ולא בשכרה. ישבו ג' ימים בתענית וביקשו רחמים. לאחר ג' ימים נפל להם פתק מהשמים שבו היה כתוב: אמת - כלומר, שאף הקב"ה מסכים עמהם ורוצה שיתבטל יצר זה מהעולם.

באותם רגעים יצא מבית קודש הקודשים גור אריה עשוי מאש. אמר להם הנביא זכריה בן עדו, זה הגור, הוא יצה"ר של ע"ז. עטו אחריו כדי לתופסו, וכשתפסו אותו הצליח להשתמט מהם והיה קולו הולך 400 פרסה. אמרו חכמים לנביא מה נעשה, אולי מן השמים מרחמים עליו, כי משם נברא? אמר להם הנביא שיתפסו אותו שוב וישימו אותו בתוך סיר של עופרת ויכסו את הסיר עם פקק של עופרת שהיא משתיקה את הקול יותר מכל סוגי מתכות וסוגים אחרים, שנא' "ויאמר זאת הרשעה וישלך אותה אל תוך האיפה וישלך את האבן העופרת אל פיה". וכך התבטל יצה"ר של ע"ז.

ראו זאת חכמים ואמרו: הואיל והשעה הזאת היא שעת רצון, א"כ נבקש רחמים גם על יצר העריות ונבטלו מן העולם. ביקשו רחמים ונמסר יצר זה בידם. לקחו חכמים את יצר העריות, וחבשוהו ג' ימים והיו צריכים ביצה לחולה ולא נמצאה, ומדוע?

כיון שביטלו את יצר העריות, לא היה מה שימשוך את האחד לשני, וזאת אף אצל בעלי חיים.

אמרו חכמים במצב כזה העולם יחרב, ולבטלו לחצאין אי אפשר. א"כ מה נעשה? החליטו ועשו. סימאו את עיניו, ולפיכך אין אדם מתגרה בקרובותיו.

תוכן העניינים

קונטרס בריתי שלום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה