אור ברסלב
קונטרס בריתי שלום הסכמות והקדמות › הקדמה

קונטרס בריתי שלום

הסכמות והקדמות · הקדמה

הסכמות והקדמות

"לכן הנני נותן לו את בריתי שלום ..."

כח הראייה, המחשבה והרצון, הינם ג' כוחות חשובים והכרחיים ביותר שחנן ה' את יציר כפיו האדם. האדם בכח דמיונו יכול להפליג ולעלות מעלה מעלה במדרגות גבוהות ורמות, ומאידך גיסא להידרדר עד שפל המדרגה ח"ו. לדמיון המחשבה אין סייג וגבול, ורק האדם, הוא עצמו ולא אחר זולתו, יכול לנווטו כפי רצונו.

ברם, מכיוון שלכח הדמיון אין גבול, משתמש בו האדם לאפיקים לא רצויים, קרי מחשבות זרות והרהורים רעים. וממחשבה למעשה, הרהרנו הרהורים רעים ביום ובאנו לידי טומאת קרי בלילה, ולא לחינם אמרו חז"ל: "הרהורי עבירה קשים מעבירה".

והנה מחשבות זרות באות לאדם לא רק בגלל דמיונו ומחשבתו, אלא גם בגלל ראייתו, "אין יצר-הרע שולט אלא במה שעיניו רואות", וכן אמרינן "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", ללמד ששני כוחות אלו, מחשבה וראייה, קשורים אחד בשני והא בהא תליה.

מסופר על אלכסנדר מוקדון שאמר לזקני מדינתו שרוצה הוא ללכת למדינת אפריקה על-מנת להילחם בה ולכובשה. ענו לו: אי-אפשר לך ללכת לשם, כי יש בדרך הרי חושך. אמר להם: אי-אפשר שלא אלך לשם, ואיני שואל מכם אלא זאת, כיצד אעשה שאוכל לילך לשם. אמרו לו: קח לך כמה חמורים גדולים ממצרים היודעים ללכת יפה בחושך, וקח הרבה חבלים, וכשתהיו סמוך להרי החושך תקחו קצה האחד של החבלים ותקשרו בהם, והקצה האחר תחזיקו בידיכם ואל תרפו אותם, כי בשעה שתחזרו תמצאו הדרך על-ידי החבלים ולא תאבדו הדרך. וכך עשה, יצא מעירו והחל ללכת. לאחר זמן הגיע לעיר אחת במדינת אפריקה אשר היו גרים בה רק נשים, וכשביקש ללחום עמם אמרו לו הנשים: אם תהרוג אותנו לא יהיה לך כבוד מזה, כי יאמרו נשים הרג וזו אינה גבורה, ואם נהרוג אותך תהיה מזולזל בעיני העולם שיאמרו: ראו מה עלה בסופו של אלכסנדר מוקדון, זה שנהרג בידי נשים. על כן, מוטב לך להניח לנו. אמר להם: אני שומע לעצתכן ולא אלחם בכן. ביקש שיתנו לו לחם לאכול. ערכו לו הנשים שולחן זהב ועליו הניחו כיכר לחם עשויה זהב. אמר להם: כלום זהו האוכל של בני המקום הזה? ענו לו הנשים: אין אנו אוכלים לחם של זהב, אבל כשראינו אותך שבאת למקום רחוק כזה תמהנו עליך ואמרנו, כלום אין לך אוכל במקומך שבאת למקום רחוק כזה, ולכן חשבנו שבאת לכאן כדי לאסוף ממון, ולכן הבאנו לך לחם של זהב. וכשיצא אלכסנדר מאותה העיר כתב על שער העיר: אני אלכסנדר מוקדון הייתי טיפש עד שבאתי לעיר זו, וכאן למדתי חכמה. באמצע הדרך בחזרתו ישב ליד מעיין שריחו היה טוב מאוד, שהיה משיב את הנפש, על-מנת לאכול. היו בידו דגים מלוחים מתים. בעודו רוחץ אותם במים להסיר את מליחותם, באה רוח מן המעיין והחייתה את הדגים המלוחים. אמר אלכסנדר בלבו, נראה לי שמעיין זה מקורו מגן-עדן.

נכנס לתוך המעיין והיה הולך בתוכו עד שהגיע לפתחו של גן-עדן. הרים קולו ואמר: פתחו לי את שערי גן-עדן. ענו לו: שער זה מיוחד הוא ליראי ה', וצדיקים יבואו בו. אמר: אני מלך חשוב, ומאחר שכבר באתי עד לכאן תנו לי איזה דבר. נתנו לו גלגל של עין. כשבא לביתו ביקש לשקול אותו, שם על צד אחד של המאזניים את הגלגל ובצד השני החל לשים את כל כספו וזהבו, וכשגמר לשים את כל כספו וזהבו עדיין היה הגלגל שוקל יותר ומכריע את הכף. הלך לחכמים ושאלם מדוע העין הקלה כל-כך מכריעה את המשקולת הכבדה. אמרו לו חכמים: שים מעט עפר ליד העין וראה מה יהיה, ואומנם ברגע ששם עפר לצד המאזניים שם היה גלגל העין, נשארה הכף למעלה והמשקולת עם כספו וזהבו ירדה מטה. אמרו לו חכמי ישראל: הגלגל שקיבלת -של בשר ודם הוא, כי עין בשר ודם אינה שבעה מראות, הכול נחשב כלום בעיניה, ורוצה תמיד עוד ועוד. מתי שבעה עין זו, במות האדם, כאשר מתכסה הוא בעפר. ולא לחינם אמרו חז"ל "עיוור חשוב כמת", לומר וללמד שהכול מן העין. רוב מעשיו של האדם מושתתים על-פי ראייתו. אדם קונה רהיט חדש משום ששבעו עיניו כבר מן הרהיט הישן שבביתו. היופי משחק תפקיד מרכזי בחייו של האדם, וכל זאת בנוי על-פי כוח הראייה; וכששני כוחות אלו חוברים יחדיו, הדמיון והראייה, קשה היא ההתגברות עליהם, ובייחוד בדורנו אנו שהפריצות והמתירנות רבה, ואכן כמעט ואין לך אדם שאינו נכשל בעוון זה, וכבר אמרו רבותינו שחטא זה הוא הגורם הישיר לאדם לחוסר מזלו והצלחתו בעולם-הזה ולעונשו בעולם-הבא, וכפי שכתב בספר "גשר החיים" ח"א עמוד קי"ב: קודם שמוציאין מהבית מת זכר, מכריזין בחרם כי כל זרעו לא ילווהו ולא ילכו אחר מיטתו כלל וכלל, והטעם הוא, כדי שלא ילכו אחריו יצורי זרעו הטמאים מטיפות הקרי, וכדאמרו בעלי הקבלה: שמטיפות הזרע הבלתי כשרים מתהווים יצורים טמאים מזיקים, שבמשך הזמן מתגדלים ומתלבשים בלבושים גופניים של שדין ורוחין, והם הם נגעי בני-אדם הפוגעין בו וגורמים לו מרעין בישין גם בחייו, ומאז נתחדשה המשקפת המגדלת פי 18-16 אלף, רואים על-ידי אותה משקפת בכל טיפה שכזו בריות חיות קטנטנות בצורת תינוקות בני-אדם מתנועעות, רצות ומתרוצצות, המראות זוועה למסתכל, ובפטירתו של אביהם מולידם (אם לא זכה לבערם ולהחזיר את הניצוצות למקום קדושה על-ידי תשובה ותיקונים המובאים בספר זה), מתלווים הם אל אביהם ומלפפים אותו ולא ירצו להיפרד ממנו, ומטמאים ומזהמים ומצערים אותו ולא ירצו להיפרד ממנו, ומטמאים ומזהמים ומצערים אותו עד מאוד ואינם מרשים לו לחזור למקום מחצבתו הקדוש, ומשום כך עושים מסביב למת עוד כמה עניינים, כגון: הקפות ועוד כהנה, למען הרחיקם (או לבערם) מעליו עד כמה שאפשר.

ומשום שיצרו של אדם רע מנעוריו, ברא הקב"ה באדם כח נוסף העולה על שני כוחות אלו, והוא כח הרצון. כח הרצון הוא הכח החיוני והחשוב ביותר שנמצא באדם. האדם בכח רצונו יכול לחולל פלאות ולשנות עולמות, ולא לחינם אמרו "אין דבר העומד בפני הרצון". ואומנם, אף-על-פי שמודע האדם לכח רצונו הכביר, הריהו מזניחו ואינו מנצלו. מחקרים הוכיחו שאדם ממוצע מנצל רק כ – 10% מכח רצונו ויכולתו. ההוכחה הברורה לזאת היא התפוקה הגבוהה שאליה מגיע האדם בשעת סכנה ולחץ.

ברם בעוד שלגבי ענייני העולם-הזה כח הרצון הוא חשוב, הרי שלגבי קיום התורה והמצוות כח הרצון הוא החשוב, וללא כח זה יקשה לאדם לגבור על יצרו ולקיים מאמר החכמים "בטל רצונך מפני רצונו".

קונטרס זה נועד להדריך את האדם כיצד לבטל את רצון היצר מפני רצון הבורא יתברך, וללמד את האדם כיצד בכח הרצון ישלוט על מחשבתו, ראייתו ומעשיו, וינצל אפיקים אלו להתעלות במסילה העולה. ואנו תפילה ותחינה לבורא עולם שנזכה בזכות מצוה יקרה זו ל"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", אמן.

תוכן העניינים

קונטרס בריתי שלום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה