פרק ד' - האם ישנם חולקים בדבר · ראיה ממקומות אחרים במ"ב שס"ל שהשוק הוא החלק התחתון
סמך לכך דגם אליבא דהמ"ב השוק הוא החלק שמתחת לברך נמצא בדבריו בסימן ש"א, דכתב שם הרמ"א(ס' טז) "וכן מותר לצאת במנעל של עץ שהרגל נכנס בו, וליכא למיחש שמא יפול" עכ"ל. וכתב בביאור הלכה וז"ל: "שהרגל נכנס בו – רוצה לומר אף על גב דבגמרא משמע דבשל עץ גזרינן דילמא משתמט מרגלו מפני שאין מהודק, היינו בזמנם שהיה קשור העיקר בשוק, ולא היה הרגל נכנס בו, מה שאין כן בשלנו", עכ"ל.
וכן ב"הלכות יום הכיפורים" סימן תרי"ד ס"ב, כתב השו"ע וז"ל: "אסור לנעול סנדל או מנעל של עור אפילו קב הקטע וכיוצא בו, אפילו של עץ ומחופה עור אסור", עכ"ל. וכתב ה"משנה ברורה" (ס"ק ד) וז"ל: "קב הקטע –שנקטעה רגלו, עושה כמין דפוס רגל, ויש בה בית קיבול קטן, ומכניס שם ראש שוקו והוא קרוי קב, ומיירי המחבר בעשאו של עור, והוא הדין אם הוא של עץ ומחופה עור וכדלקמיה", עכ"ל {30}. ונמצא להדיא מדבריו אלו דגם הוא ס"ל דשוק הוא החלק התחתון דהוא הנכנס בתוך המנעל. {31}
וכן הוא בסימן קס"ד ס"ב בהלכות נטילת ידים בדבר מה שכתב השו"ע "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם... צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" עכ"ל. וכתב בזה המ"ב בס"ק ט בד"ה "ומקומות המכוסים - ר"ל בשארי מקומות המכוסים שבגופו יש בהם זיעה ולאפוקי במקומות המגולים כגון פניו ומקום המגולה שבזרועותיו אין קפידא" ומדסתם המ"ב ולא פירט דמקומות המגולים כוללים נמי את החלק שבין הקרסול לברך דכיסויו משתנה על פי מנהג המקומות (ע"פ הה"א בדבריו בסימן ע"ה ובניגוד לדעת כל שאר המפרשים)ש"מ דלא ס"ל הכי, (ובמיוחד אחר והדבר נוגע לברכה לבטלה) וכן הוא בביאור הלכה שם בד"ה "לחזור וליטול" דכתב וז"ל "ואם נגע בשוק וירך ומקומות המכוסים או שחיכך ראשו או שהשתין יחזור ויטול ידיו", וש"מ דס"ל דאיכא שתי איברים ברגל הן שוק והן ירך, ומאידך בסימן ע"ד סק"כ כתב "ובדיעבד יצא אפילו אם נגע הגיד בהירכים" וש"מ דהוא ס"ל {32} דהחלק העליון הוא הירך וע"כ התחתון הוא השוק.
עוד לאחר כל זאת יראה הרואה כי ההבנה בדעת המ"ב דהוא ס"ל דשוק הוא החלק התחתון של הרגל היא מחוורת הרבה יותר מבחינה לשונית ומבחינת הקשר הענייני ובעיקר מצד זה שהדבר תואם לדעת כל שאר הש"ס והפוסקים, ומאידך ע"פ ההבנה בדעתו שהשוק הוא החלק העליון דברי המ"ב מוקשים ותמוהים מאד.