אור ברסלב
קונטרס בגדי תפארתך פרק ד' - האם ישנם חולקים בדבר › ישוב כלל הקושיות על המשנה ברורה

קונטרס בגדי תפארתך

פרק ד' - האם ישנם חולקים בדבר · ישוב כלל הקושיות על המשנה ברורה

המשנה ברורה

ונראה לומר שלמעשה אין צורך לכל הנ"ל וניתן לבאר את דברי המ"ב {29} בקל באופן שיסורו כל הקושיות והתמיהות ודבריו יעמדו בקנה אחד עם דברי כל שאר הראשונים והאחרונים הרבים בנידון. וכך הוא פירוש דבריו בפשטות: "פרסות הרגל עד השוק [ו (השוק) הוא עד מקום שנקרא קניא (ברך) בל"א] במקום שדרכן לילך יחף (ואז האזור שמפרסות הרגל עד השוק מגולה) מותר לקרות כנגדו (היינו כנגד האזור הנ"ל, אבל מעל הקרסול חשיב שוק ואסור לגלותו או לקרות כנגדו, ואינו תלוי במנהג המקומות)" עכ"ל.

ולשון דומה ללשון המ"ב במה שציין דשוק הוא עד הקני"א (ברך) מובאת בעוד כמה פוסקים הדנים בנושא:

ערוה"ש בהלכות חליצה (אה"ע סי' קסט, סעי' כו) כתב: "רגל נקרא כף הרגל שבו האצבעות. ובגובה עד העצמות הבולטות מכאן ומכאן שנקרא קנעכי"ל (קרסול) כו', ומשם ולמעלה מתחיל השוק עד הארכובה, ובלשונינו קני"א (ברך)", עכ"ל.

וכ"כ הגר"א באליהו רבה (אהלות פ"א מ"ח), וז"ל: "קורסל הוא סמוך לפס הרגל, קנעכי"ל (קרסול) בלע"ז. שוק הוא אורך הרגל עד הארכובה. ארכובה קני"א בלע"ז" עכ"ל.

וכן הוא בשו"ת חת"ס (אה"ע ח"ב סי' ס"ט, ד"ה ולהיות): "הנה שלשה אברים ברגל אדם, תחתונו נקרא פרסת הרגל ארכו מאצבעות הרגלים עד עקבו. וגובהו מהקרקע עד אסתוירא שקורין קניכ"ל בל"א (קרסול), ורש"י קורין לו קביל"א בלע"ז. ומשם מתחיל השוק גבי אדם, והתחלתו מהאסתוירא קניכע"ל (קרסול) עד הארכובה שקורין קני"א בל"א (ברך).

וכן לשון ה"מעשה אורג": שוק הוא אורך הרגל עד הארכובה. ארכובה קני"א (ברך), בל"א" עכ"ל.

וכן הוא בספר "מחניך קדוש" להגר"י דידובסקי בנידון שוק באשה ערוה (אות ד) וז"ל: "מקום שנהגו ללכת יחף מחמת עניות וכיו"ב היינו דוקא פרסת הרגל לבד, אבל אם מגולה גם כן מן השוק, אפילו מקצת מן השוק אסור לומר שום דבר שבקדושה כנגדן [ פירוש שוק - מעצם הקרסול עד עצם הארכובה (ברך), ולמעלה מן הארכובה עוד יותר חמור ונקרא ירך]" עכ"ל.

ונ"ל דכוונת המ"ב במה שכתב דשוק הוא עד הברך היינו לאפוקי מהה"א בדברי הפמ"ג דהשוק הוא מעלהברך ופשוט.

א"נ נ"ל דכוונתו היא שדוקא בחלק זה שעד הברך הפסול בק"ש הוא בגילוי טפח (שכן נידון שוק מובא בדברי המ"ב בתוך ביאור של דין טפח באשה ערוה, מיהו הרמ"א כתב בשם הבהגמ"י דבאשה אחרת אפילו בפחות מטפח אסור) מיהו מעל הברך הדין חמור יותר ואפילו בפחות מטפח ואפילו באשתו יש פסול בק"ש וברכות והיינו כביאור בעל הצניעות והישועה בדברי הפמ"ג.

ולפי דברינו נמצא דמעולם לא עלה על דעת המ"ב לחלוק על כל הש"ס הראשונים והאחרונים בלי שום פלפול וראיה ולחדש דשוק הוא החלק שמעל הברך המכונה ירך בפי כל.

ומובן גם מה שכתב דמותר לקרות כנגד פרסות הרגל היכא דהדרך לילך יחף, כיון דע"י ההליכה בלא מנעל מתגלות כפות הרגליים עד הקרסול ותו לא וכדברי הראב"ד המובאים ברשב"א בברכות שם וכן פסקו כמה מגדולי האחרונים דכנגד כפות הרגל מותר לקרות במקומות ששם הדרך ללכת יחפים (ב"ח, פמ"ג והחיי אדם).

הוסיף בזה הגאון ר' יצחק רצאבי שליט"א כי לשון "פרסות הרגל" נופל רק על החלק התחתון של הרגל דהיינו כפות הרגליים וכעין הלשון "מפריס פרסה", ואם כן כיון דכתב המ"ב לשון "פרסות הרגל עד השוק" על כרחך כוונתו הינה רק לכפות הרגליים.

תוכן העניינים

קונטרס בגדי תפארתך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה