אור ברסלב
קונטרס בגדי תפארתך פרק ד' - האם ישנם חולקים בדבר › המשנה ברורה

קונטרס בגדי תפארתך

פרק ד' - האם ישנם חולקים בדבר · המשנה ברורה

מסקנת הדברים

ופירוש דבריו ע"פ הבנה הרווחת כך הוא "פרסות הרגל עד השוק [והוא (היינו המקום שדרכו להיות מגולה ע"פ מנהג המקומות מגיע...) עד מקום שנקרא קניא (ברך) בל"א] במקום שדרכן לילך יחף מותר לקרות כנגדו (אבל מעל הברך חשיב שוק ואסור לקרות כנגדו)" עכ"ל. וש"מ שכל החלק שמתחת לברך לא נחשב שוק והגילוי של מקום זה תלוי במנהג המקומות ולאפוקי גילוי השוק דאין מועיל בו מנהג.

על הבנה זו בדברי המ"ב הקשו הפוסקים קושיות רבות ונביא חלק מהם:

א. כיצד פסק המ"ב דהשוק הוא החלק שמעל הברך בניגוד לכל הש"ס והפוסקים בהסתמך רק על פוסק אחד שכתב את דבריו בדרך 'אפשר'.

ב. המ"ב כתב ב"שער הציון" דמקור דבריו הוא הפמ"ג וה"חיי אדם", והנה אפילו אי נימא דאפשר להבין בדעת הפמ"ג דשוק הוא החלק שמעל הברך מ"מ בדעת ה"חיי אדם" הדבר פשוט דאינו וז"ל (כלל ד סעי' ב): "פרסות רגליה במקום שדרך לילך יחף מותר. אבל זרועותיה ושוקה אפילו רגילין בכך כדרך הפרוצות אסור", עכ"ל. ר"ל דלא מועיל מנהג אלא לגבי פרסות הרגל בלבד, אבל הפרק שמעל פרסות הרגל נכלל בדין שוק באשה ערוה ואינו משתנה ע"פ מנהג המקומות אלא לעולם הוא חשיב ערוה, ואם כן הוי ממש היפך דברי המ"ב והיאך הביאו כמקור לדבריו? {27}

ג. אינו מובן מה שכתב המ"ב שהמקום שדרכו להיות מגולה הוא עד השוק ("פרסות הרגל עד השוק") ואח"כ כתב שהוא מגיע עד הברך ("והוא עד מקום שנקרא קני'א") והרי מדובר בשתי נקודות שונות זו מזו, דבתחילה נקט דהוא עד השוק (היינו מה שקרוי ירך בפי שאר הפוסקים והוא מעל הברך) ואח"כ כתב דהוא עד הברך, והרי זה דבר פשוט בש"ס שהברך חולק שם לעצמו?

ד. קושיה נוספת, מדוע לא כתב המ"ב בפשיטות "פרסות הרגל עד הברך"?

ה. כ"כ אינו מובן מדוע תלה המ"ב את גילוי החלק שבין הרגל לברך בהיכא שהולכים יחפים והרי למעשה אין קשר בין הדברים דיתכן שילכו יחפים באופן שכל החלק שמעל הקרסול ישאר מכוסה (כמו שהוא אליבא דשאר הפוסקים) ומאידך יתכן וילכו עם נעלים והחלק שמעל פרסות הרגל יהיה מגולה.

ו. גם צ"ע לפי המ"ב מה שמו של האיבר שבין הקרסול לברך המכונה שוק בפי כל, והיכן הוא הירך לשיטתו, שכן כיון שהוא ס"ל דמה שמכונה בפי כל ירך הוא בעצם השוק אם כן היכן הוא הירך, ואין לומר דלשיטתו החלק שמעל הברך הוא השוק והחלק שתחת הברך הוא הירך, זה אינו, חדא דכתי' "שים נא ידך תחת ירכי" משמע דהירך הוא החלק העליון (עי' רש"י שם) ועוד דאם כן הא ודאי שמחוייב בהצנעה דכתיב "חמוקי ירכיך – מה ירך בסתר..." ופשוט.

לאור כל זאת לא ניתן לסמוך על דעת המ"ב על פי ההבנה הנ"ל ולהחשיב את דבריו בניגוד לכל האמור בש"ס ובפוסקים ראשונים ואחרונים בלי שום יוצא מן הכלל, ובאמת מטעם זה {28} הכרעת האחרונים אינה כהמ"ב וס"ל דשוק הוא החלק שמתחת לברך.

ולתועלת המעיין הבאנו כאן את מכתבו של הגרשז"א זצ"ל בנידון, וז"ל:

למעכ"ק הרב הגה"צ יצחק אייזיק ראזענבוים שליט"א האדמו"ר מזוטשקא.

אחרי מבוא הברכה בכבוד ויקר כיאות, תמול הגיעני יקרת מכתבו אף שהספר אינו אצלי אבל ראיתי שהכל נערך ומבואר יפה במכתבו. אז סמכתי בעיקר המשנ"ב אולם כבר מזמן נוכחתי לראות שרבו מאד החולקים שהוכיחו בראיות ברורות דשוק האמור לגבי אדם אין הכוונה לירך, ובזהי"ת אבקש מהמחבר לתקן הדבר.

והנני מסיים וחותם במיטב הברכות.

שלמה זלמן אויערבאך

עוד מובא בספר "משמרת החיים" (פרק ג' הערה מז') בשם החזו"א "דהמ"ב מיירי באופן שגם הגברים רגילים ללכת כך מחמת האקלים וכיו"ב! וכן מדוייק בדברי הב"ח "במקצת עיירות וארצות הכל הולכין יחף", אבל באופן שהגברים הולכים עם כיסוי ורק הנשים אינן מכסות רגליהם ע"כ זה דרך פריצות". עכ"ל. ובאמת המציאות העגומה כיום במחנינו היא שהחלק שמעל הקרסול אצל האנשים מכוסה בבגד המגיע לאמצע המנעל, ומאידך אצל הנשים האיזור שמעל הקרסול מגולה ואינו מכוסה אלא בבגד צמוד ודקיק (גרביים), ולא זו בלבד אלא שע"פ רוב הגרב הנ"ל היא שקופה מחוררת או בצבע הגוף... ואוי לה לאותה הבושה.

תוכן העניינים

קונטרס בגדי תפארתך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה