אור ברסלב
קול הרמז קדשים תמיד › פרק ג משנה ח

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

תמיד · פרק ג משנה ח

פרק א משנה ד

היו מריחים. אפילו לכתחילה, משום דהא דקיימא לן פרק ב' דפסחים כ"ו א' דיש איסור בריח, היינו קודם שתעלה תמרותו אבל אחר

שנעשית מצותו אין בו איסור. ואם תמצי לומר דמעילה הוא דליכא אבל איסור איכא כדמשמע התם, י"ל דאפילו לרבא דאסר (שם כה,ב) לא אפשר וקא מכוין היינו דווקא במה שאסור מן התורה, וכן מוכח ממה שכתב התוס' במסכת יומא (לט,ב) גבי כלות שבירושלים לא היו צריכות להתבשם מריח הקטורת, דאסיקו דאין אסור אלא להתקרב לעזרה כדי להריח יותר ומשום דהוי אפשר ומכוין, אבל ברחוקות מן העזרה ליכא איסור אף על גב דמכווני לכך, דודאי כיון דאינן מתבשמות בבשמים אחרים הוה ליה מכוין, ואי הוה לא אפשר ולא מכוין היה להם לתוס' לומר כן, וכל שכן בריחו דודאי היה אחר שנעשה מצותו:

הרע"ב ד"ה מיריחו וכו' - ומירושלים וכו'. והא דתניא ביומא דף ל"ט ב', וציר דלתות ההיכל נשמע בשמונה תחומי שבת דבציר טובא מעשר

פרסאות, תירץ הריטב"א (שם), דהתם איירי בקול ציר הדלתות והכא בקול הדלתות עצמן. אי נמי הכא בזמן הנס והתם שלא בזמן הנס:

תי"ט ד"ה קול של כ"ג וכו' - אבל וכו'. הבל שאין בו ממש, כי הקצור קצרה יד ה' לתת כח בקולו ביום המקודש, והרי האר"י זלה"ה אומר בפירוש כי השם היה יוצא מאליו מפי הכהן גדול, ומשום הכי (שמות כ,כא) בכל המקום אשר אזכיר את שמי, ולא נאמר אשר תזכיר:

[הגה. נראה לי דדיוק של המשנה שהביא התי"ט מבשעה שהוא מזכיר השם מסייע לדברי האר"י דר"ל אף שלא היה לכהן קול גדול נשמע השם מעצמו, וק"ל.]:

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה