אור ברסלב
קול הרמז קדשים תמורה › פרק א משנה ג

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

תמורה · פרק א משנה ג

פרק א משנה ב

הרע"ב ד"ה והלא וכו' - והלכה כת"ק. וכן כתב הרמב"ם בפירושו וגם בחיבורו (פ"א הט"ז) פסק כתנא קמא. ומזה הוכחה רבה דלא קיימא ההיא אוקמתא דכתב התי"ט בריש מתניתין דאתיא כרבי שמעון, דאי הכי לא הוה פסק דינא כתנא קמא וזה פשוט, ועיין מה שכתבתי נגד התי"ט סוף פרק ב':

תי"ט ד"ה אין וכו' - בהמה וכו'. קשה דאם כן היינו איברים בשלמים שהרי העובר מסתמו הוא שלם. י"ל שאני התם דעסקינן כשנגלה

ונודע דהיינו ששחטו את האם וקרעוה ונמצא ונראה השליל שבתוכה וראו שהוא מעין בהמה, לאפוקי אם היה דמות יונה שהוא אסור כדאיתא בפרק ד' דחולין דף ס"ט א', ואז כשנודע שהוא ממין בהמה קרינן ביה בהמה בבהמה, מה שאין כן כשהוא מכוסה במעי אמו שלא נודע עדיין מה הוא דאפשר שלא יהיה בהמה אלא חיה או דמות עוף. ואי לא אהני לך זה החילוק אומר לך מיתר על כן, דתניא בהדיא בתורת כהנים (פרק ט הלכה ח), בהמה בבהמה ולא בהמה בעוברים ולא עוברים בבהמה. הרי שאין עובר קרוי בהמה, ועיין מה שכתבתי בסוף פירוש משנה זו:

דסוף פרק ב' וכו'. עיין מה שכתבתי שם:

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה