אור ברסלב
קול הרמז קדשים ערכין › פרק ח משנה ה

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

ערכין · פרק ח משנה ה

פרק ח משנה ד

הרע"ב ד"ה נראין וכו'. והכי פירושו נראין דברי רבי יהודה לרבי שמעון בקרקעות שדברי רבי שמעון במטלטלין, רש"י (כח,א).

ולעד"נ דאין ללמוד מכאן שיש במשנה ו' במקום ש', כמו שמצינו ש' במקום ו' גבי (ביצה פ"א מ"א) שאפר כירה מוכן הוא, שיש לומר דהכי קאמר נראין דברי רבי יהודה לרבי שמעון בקרקעות, ואני מודיעך שמעיקרא דברי רבי שמעון היו במטלטלין לכך. ולא תחשוב שבתחלה נחלקו על הכל וחזר רבי שמעון והודה לו או שאני הפוסק כרבי יהודה ובהא דאין חולקים אלא במטלטלין דייקא מתניתין דלא חזר ותני ונראין דברי רבי שמעון במטלטלין, וכן דייקו תוס' בפרק הזהב דף נ"ד א' (ד"ה מכלל): תי"ט ד"ה אינן וכו' - מה בהמה וכו'. וקרא קא דייק שפיר דלא כתב מכל אשר לו מאדם ומבהמה דאז הוה אמינא מבהמה ולא כל בהמה, אבל האי לא צריכא למיעוטא דאיהי בכלל חיותא וכדכתב התי"ט לעיל, אבל נאמר ובהמה להקיש לה אדם דהיינו עבדים, לומר דמיירי דוקא בכנענים דהוקשו לבהמה וכדאמרו רז"ל (יבמות סב,א ועוד) פסוק (בראשית כב,ה) שבו לכם פה עם החמור. והשתא ניחא דדרשינן שם אדם על העבדים, ואנן קיימא לן ישראל קרואים אדם. ומה דתניא בברייתא מבהמה ולא כל בהמה, כתב בעל קרבן אהרן (פרק יב הלכה ג) דלא גרסינן לה, והוכיח כך מן הגמרא, ע"ע:

ד"ה רבי וכו' - כתיב וכו'. קשה לי על התי"ט למה לא דחה פסק הר"ב בכלל שיש בידנו (הליכות עולם ש"ה פ"ג ס"ב) אין למדין הלכה מפי משנה, שהרי אפילו כששונה התנא סתם והלכה כדבריו, אין כן הלכה, פ"ג מ"ו דפאה ופ"ט מ"ה דשביעית, ועיין מה שכתב התי"ט סוף פרק ד' דיבמות:

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה