קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
ערכין · פרק ב משנה ו
תי"ט ד"ה אין וכו' - דאין עולין וכו'. וכן כתב [הרמב"ם] בפרק ג' ה"ג דהל' כלי המקדש. ומאי דתנן צוערי הלוים, פי' לפי שניגון כליהם היה מסתיר יופי נעימות שיר הלוים שהיו אומרים שירה בפה. ולפי' רש"י והר"ב קשה דפשיטא שלא יהיו הקטנים עולים למנין (במדבר ד,יט) דאיש איש על עבודתו כתיב, איש ולא קטן:
ויתכן וכו'. עליו כתב הרמב"ם בפרק ג' ה"ג מהלכות כלי המקדש וז"ל, ואין אומרים שירה אלא בפה בלא כלי שעיקר השירה שהיא עבודה בפה ואחרים היו עומדים שם מנגנין בכלי שיר מהם לוים ומהם ישראלים מיוחסים, ע"כ. ומדקאמר בפה בלא כלי מוכח בהדיא שבא למעט מה שכתב התי"ט שהיו אומרים שירה בפה ומנגנים גם כן בכלי שיר, וסברא גדולה היא שלא יוכלו לכוין יחד לדברי המזמור ולנועם השיר ועוד לכוין לניגון היד: