קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
ערכין · פרק א משנה ג
הרע"ב ד"ה ולא נערך וכו'. ומתניתין דייקא דלא תנן לא נידרין ולא נערכין דתרי נינהו גוסס ויוצא ליהרג, אלא משום שיש טעם פרטי לכל אחד:
תי"ט ד"ה ולא וכו' - דאהעמדה וכו'. ומאי דממעטינן גוסס משום דלאו בר העמדה והערכה הוא כדכתב הר"ב. האי העמדה פי' קיום והעמדה. ואני נראה לי להוסיף עוד, דשאני סוטה דממעט בה קרא מומין אחריני גדמת ואלמת, ועוד דשני פעמים כתיבא בה העמדה:
לא כתב וכו'. הרב לחם משנה הראה פנים לומר דגם הרמב"ם סובר דגוסס נודר ומעריך על עצמו, בפרק א' הי"ד מהלכות ערכין:
סד"ה רבי חנינא וכו'. ומשום הכי תני בלשון יחיד נערך וכו' אבל אינו נידר וכו', משום דלא פליג אלא היוצא ליהרג: