קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
ערכין · פרק א משנה ב
נערך. פי' מאחרים, כגון ישראל שאמר ערך כותי זה עלי נותן לפי שני הכותי הנערך, אבל הוא אינו מעריך לא את עצמו לומר ערכי עלי ולא את אחרים לומר ערך ישראל זה עלי, הרמב"ם פרק א' ה"ו מהלכות ערכין:
תי"ט רבי יהודה אומר וכו' - דשקלים וכו'. עיין מ"ש בלחם משנה (שם) ובברכת הזבח (לד"ה ע"ב) בענין הזה:
ולי נראה וכו' סתמא וכו'. קשה דאם כן אמאי קאמר רבא (ה,ב) דמסתברא כרבי מאיר, תיפוק ליה דסתמא כותיה. ותו כיון דההוא סתמא והאי פלוגתא דהכא אינון בתרי סדרי, ליכא למשמע אפילו הוא סתם דדילמא דהוי סתם ואחר כך מחלוקת. ומיהו י"ל דכל כהאי גוונא הוי ספיקא ובדאורייתא אזלינן לחומרא, וכן כתב יבין שמועה כלל ס"ט. ולקושיא קמייתא נראה לי דמסתברא דקאמר רבא הוא מחמת ההוא סתמא דמייתי הכא (עזרא ד,ג) דלא לכם ולנו:
ד"ה זה וכו' - אבל הרמב"ם וכו'. גם הלחם משנה (שם) הביא קושית התוס' (ה,ב ד"ה אלא) ותירוצם, והוא יישב דברי הרמב"ם כעין מה שיישב התי"ט, אלא דחזר והקשה כמה קושיות ותירץ בדוחק, ע"ע: