אור ברסלב
קול הרמז קדשים מנחות › פרק יב משנה ד

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

מנחות · פרק יב משנה ד

פרק יב משנה ג

תי"ט ד"ה אלא וכו' - נדחית וכו'. זה אינו, דדין זה היה מקובל בידם אלא שחולקים בטעמו, וכן משמע מדברי רבי שמעון שאמר, אלא עד ששים יכולים להבלל, שכן הלכה ולא מטעמך. וכדברי מצאתי בתוספתא דמנחות (פי"ב מ"ג), אמר רבי שמעון אמרו לי חברי מפני מה האומר וכו' הרי עלי ששים ואחד מביא ששים בכלי אחד ואחד בכלי אחד וכו'. הרי שכך היתה מקובלת בידם, ושאלו לרבי שמעון טעם לדבר:

שתקו וכו'. לא קשיא, דכיון דאמר הר"ב דאתי כרבי אליעזר בן יעקב, ממילא משמע דלית הלכתא כוותיה מטעמיה וקושית רבי שמעון

אינה כל כך אמיתית, דאטו לא ידע ת"ק דאלו לפרים ואלו לכבשים, אבל סברתו היא שכיון שחובת צבור ביום טוב אף של חג היא בכללות ששים ואחד עשרון, מסתמא יכול להיות מביאים אותם מן החוץ בכלי אחד בפעם אחת, ולכן צריך היחיד לעשות איזה שינוי לפחות מן הצבור, ורבי שמעון מקשה דסוף סוף הם נחלקים בהקרבתם, וזה ידוע לכל ואין מזה גריעות כבוד לצבור:

לוגים כמספר וכו'. כיון לדעת רש"י ז"ל שבמכילתין די"ח ע"ב (ד"ה ששים ואחד), הזכיר נמי הא דמתני' אתיא כרבי אליעזר בן יעקב, וכתב עוד, ולי נראה דאפילו לרבנן דאמרי ששים לוג קים להו דאין נבללים יפה בכלי אחד, ע"כ. וכן כתב בקדושין דכ"ה ע"א (ד"ה כרבי זירא) ובכמה מקומות. ולי נראה להביא ראיה לזה מלשון התוספתא הנז"ל וז"ל, מנחה ששולט בה לבוללה אמרו לי בששים שולט וכו'. ובודאי לשון שולט משמע דטעמא מפני יגיעת הכח ואפילו יהיו ששים לוג:

ד"ה אין וכו' - לוג וכו'. נראה לי לתרץ במה שהביא התי"ט לעיל משנה ג' מדברי התוס', דשעורין יש שייכות למנחה וכו' וכדכתיבנא התם, הלכך לוג שנים וחמשה דליכא שום מנחת נסכים לא נחייביה:

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה