קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
מנחות · פרק י משנה ח
הרע"ב ד"ה קוצרים וכו' - שתבואתן וכו'. ומהרה נפסדת ולכן התירו לקצרה, רש"י (עא,א במתני'):
ד"ה אימתי בזמן וכו'. ז"ל רש"י (שם), אימתי בזמן שהתחיל, לקוצרה לצורך בהמה עד שלא הביאה שליש קוצר וכו', ע"כ. ושמע מינה דהביאה שליש היינו שגדלה שליש הראשון, וכן כתב בעל ברכת הזבח, ומתמה על הר"ב מנה ליה לפרש שליש אחרון. אבל גם הרמב"ם פירש בפירושו כפי' הר"ב. ולי נראה להביא להם ראיה ממ"ש פ"ק דראש השנה (יג,א) גבי עומר ראשון שהקריבו ישראל בכניסתן לארץ, דהקשו התם דדילמא עייל שליש ביד נכרי, ופי' רש"י שם דנתבשל עד שלא באו לארץ, והכתוב אומר (ויקרא כג,י) קצירכם, ולא קציר נכרי, ושם נראה בפירוש שהביאה שליש הוא שליש האחרון, ע"ע:
תי"ט קוצרים וכו'. נראה שהוא מקום מדרון שם בעמק, ולכן אין המים משתהים שם, שהרי סתם בית השלחין הוא מקום גבוה שהמים נגרים משם. זהו לפי' הגירסה שלפנינו, אבל בפ"ק דפסחים (יא,א) גרסינן קוצרים בית השלחין ושבעמקים, ופי' רש"י ושל בית העמקים, תבואה הגדילה בין העמקים: