אור ברסלב
קול הרמז קדשים מנחות › פרק ט משנה ח

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

מנחות · פרק ט משנה ח

פרק ט משנה ז

הראש. בריש פ"ג דזבחים (לג,א), אמר רב יוסף כל הסומך ראשו ורובו מכניס מאי טעמא כל כחו בעינן:

תי"ט ד"ה סומא וכו' - מכל מום וכו'. ונראה לומר שדוקא סמיות העין הוא מפני שנקראים (במדבר טו,כד) עיני העדה. ולענין קושית מידו, י"ל דדילמא דלא לימעטו נשים שהרי מצינו דבורה ששפטה את ישראל: מידו וכו'. לקמן מוכח דאינו כדבריו:

שבקי וכו'. נראה דהא לא קשיא להו, משום דלא אתכלילו בכלל ישראל בענין הקרבנות, כי היכי דלמעטינהו מכללא דזקני העדה, שהרי לא הושוו גוים לישראל לענין כל שאינו נידר ונידב:

ד"ה והעבד וכו' - ותמיהני וכו'. י"ל דנקטינהו הכי כדכתב התי"ט, משום דאמרינן בגמרא (צג,ב), לא מבעיא עבד דלאו בר מצוה אלא אפילו שליח דשלוחו כמותו ודבר מצוה הוא, ואי אשמועינן הני תרתי דלאו כגופיה דמו אבל אשתו שהיא כגופו אימא לא קמ"ל. ולזה אצטריך דרשא דבני ישראל דכתב הר"ב, דאי לאו קרא הוא אמינא דאשתו מקריא שפיר ידו, ועיין לקמן בדיבור התוס' דבני ישראל:

בתורת כהנים מתניא וכו'. וכן כתב הרמב"ם בפירושו, אלא דכתב וז"ל, ואמרו וסמך ידו ולא יד עבדו ולא יד שלוחו ולא יד אשתו ואמרו בני ישראל סומכין ולא בנות ישראל סומכות, ע"כ. הרי שהביא שני הלימודים משום דאי לאו בני ישראל הוא אמינא דיד אשתו כידו כדאמרינן בכמה דוכתי:

ומדכתיב וכו'. גם ברכת הזבח הגיה כעין זה. וקשיא לי חדא דאי בתורת כהנים למדוהו מבני ישראל וכדהזכיר התי"ט, אם כן איך יחליטו התוס' (צג,ב ד"ה ידו) לומר דלא נפקא מהתם, הכי הו"ל למימר בתורת כהנים נפקא מבני ישראל. ועוד דכיון דאיכא סברא רווחת דיד אשתו כידו, היכי קאמר בכאן דקמ"ל דאפילו אשתו לא, דנקשה כדאקשינן בעלמא ואימא הכי נמי, אלא ודאי דסמיך אקרא דבני ישראל, ואין סברא לומר דמיעוטא דבני ישראל מיירי בשאר נשים אבל לא אשתו דדומיא דגוים ממעיטא דכי היכי דנתמעטו גוים בכללות כולם הכי נמי נשים, אלא דמ"ש לא נפקא ט"ס, וצ"ל וראיה גדולה דיבור תוס' עצמן שהביא התי"ט לעיל גבי דכתבו למה לי בני ישראל למעוטי נשים:

ותנן וכו'. כוונתי לדעת ברכת הזבח, ותירץ דאי לאו קרא הוא אמינא דנשים פטורות כמו בשאר מצוות עשה שהזמן גרמא, אבל דאי בעו מותר להן לסמוך, קמ"ל אין בנות ישראל סומכות, פי' דאסור להן:

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה