אור ברסלב
קול הרמז קדשים מנחות › פרק ז משנה ה

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

מנחות · פרק ז משנה ה

פרק ז משנה ד

יביא. אמרינן בגמרא (פא,ב), רצה מביא רצה אינו מביא, והכי דייק תנא, דלא תני יביא מן החולין דהוה משמע דחייב להביא חולין, אבל אמר יביא כלומר מה שירצה:

היא. נראה דצריך לפרש היא ולחמה, דאי אמר הרי עלי תודה ולחמה מן המעשר, נפרשהו הרי עלי תודה, תודה כדינה שהוא מהחולין, אבל לחמה מהמעשר ולא יביא אלא לחמה מהחולין, דלחם נגרר אחר התודה, ולכן תני היא, וכן כתב הרמב"ם (פט"ז הי"ז ממעשה הקרבנות):

הרע"ב ד"ה יביא וכו'. ואע"ג דלא אמר הרי עלי תודה ולחמה מתחייב בשתיהן דלחם גלל תודה, רש"י (פא,א במתני'). פי' וכיון שחייב גם בלחם משום הכי צריך להביאו מהחולין. וגדולה מזו איתא בברייתא (פא,ב), דאי אמר הרי עלי תודה בלא לחם כופין אותו ומביא תודה ולחמה:

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה