קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
מנחות · פרק ו משנה ד
לשנים. פי' רש"י (עה,ב ד"ה וכולן), אחת לשתים וב' לד' וד' לח' וח' לט"ז עד שיהיו פתיתים כזיתים פ"א וכולן פתיתים כזיתים שיכול
לפותחן עד שיהיו הפתיתין כזיתים אבל פחות מכזיתים אינו יכול לפותתן, ע"כ. ומ"ש הר"ב דלאחר שעשה פתיתים כזיתים כופל כל זית וכו', הוא פי' הרמב"ם ומסיים בה, ואינו מבדיל כדי שלא יהיו פתיתיה פתיתין. אבל בחיבורו פי"ג ה"ד ממעשה הקרבנות לא הזכיר פרטיות כפילת כל זית עד ארבע, אלא נראה דמפרש דכופל החלה עד ארבע ומבדיל, אחר כך היה פותת כל אחת מהארבע עד שיהיו כזיתים, ונראה דפירש וכולן, קאי אארבעה חלקים שהבדיל:
תי"ט ד"ה רבי שמעון אומר וכו' - מנחת וכו'. זהו שרצה רש"י (עה,ב במתני') למעט מנחת חוטא של כהנים, דלרבי שמעון יש בה קמיצה, ואין ספק שבכלל מנחת כהנים נכללת גם אותה שהיה כל כהן מביא ביום הכנסו לעבודה, שהרמב"ם (הל' מעשה הקרבנות פי"ב ה"ד) קוראה בשם מנחת חינוך: