אור ברסלב
קול הרמז קדשים מנחות › פרק ה משנה א

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

מנחות · פרק ה משנה א

פרק ד משנה ה

המנחות. גם לחם הפנים בכלל, והראיה ממתני' סוף מס' שקלי' הילך חמץ הילך מצה:

אף היא. ואנן קי"ל העשרון מיעוטו מעכב את רובו:

חסירה. בגמרא (נג,ב) מקשי שימדוד תחלה עשרון ויקח ממנו מעט ויעשנו עיסה ויכרוך העיסה במטליתו ויטמננה בשאור דעלמא עד שתקלוט

הריח ויעשה שאור ויחמיץ את העשרון ואז יהיה שאור מן המובחר ולא תהיה חסרה או יתרה, ומשני גזרה דלמא אתי לאתויי מעלמא אי שרית ליה לחמצו מבחוץ ולא בתוך (הסולת)[המידה] כנז"ל ולהחזירו כאן, הרואה שהוא מביאו מבחוץ (לסולת) ולשו בכאן ואינו מודד עכשיו העשרון, סבור שהא מוסיף לעשרון ואתי לאתויי [שאור מעלמא] לבד מהעשרון, הלכך לרבי מאיר בודה מתוכו עדיף, ולרבי יהודה קודם מדידה עדיף, ע"כ קושית הגמרא ותירוצא לפי' התוס' (ד"ה ולישקול). וא"ת לרבי יהודה יקח מהעשרון ויחמיצנו ויתננו במדה וימלא את המדה, י"ל דאפשר דאיכא חסר או יתר והרואה יחשוב דמותר חסר או יתר:

הרע"ב ד"ה אף היא וכו'. נראה לי דרבי יהודה לא חש לקושיה זו, משום דאפשר למדוד אותו הקמח שעשה ממנו השאור בביתו, וכשיתננו לתוך הסולת יקח מן העשרון אותו שעור קמח שהיה של השאור ואז לא חסרה ולא יתרה:

תי"ט ד"ה חוץ וכו' - אבל וכו'. ונראה לי שבתודה היו (ג')[שני] מינים שהם ממין המנחות כדלקמן פ"ז מ"א, ואם כן הכי קאמר, כל המנחות היו מצה בלי שום עירוב חמץ, חוץ מן התודה שהיתה חציה ממין המנחות וחציה חמץ:

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה