אור ברסלב
קול הרמז קדשים מנחות › פרק ד משנה ב

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

מנחות · פרק ד משנה ב

פרק ד משנה א

רבי שמעון אומר. בגמרא (מד,ב) בין במשנה (בשטמ"ק) ובין בפיסקא (מה,א) גרסינן אמר רבי שמעון:

הרע"ב ד"ה רבי שמעון וכו' - דמים וכו'. נראה שר"ל דמים מיוחדים לקנות פרים:

תי"ט ד"ה הפרים וכו' - לא מעכבי וכו'. ואע"ג דבשל עצרת כתיב (במדבר כח,לא) יהיו לכם, לא עלייהו קאי, כ"כ התוס' (מד,ב ד"ה אלא), ור"ל דיהיו כתיב אחר עולת התמיד ומנחתו, ולא קאי אפרים וכבשים שהם למעלה. ובהכי אתי שפיר דתנן הפרים ואילים, ואי אהנהו בפרשת אמור הו"ל למימר הפר, דאין שם אלא אחד. ועוד דהו"ל להקדים כבשים לפר דהכי כתיבי, ואי קאי אהנך הו"ל למימר האיל, אלא דכללא כייל. אבל הר"ב נראה דרוצה ליישב זה, וכתב שאין שני פרים של מוספים מעכבים הפר של שתי הלחם, ולא (כ')[שני] אילים דשתי הלחם מעכבין איל המוספים, והו"ל כאלו תנן אין הפרים מעכבין זה את זה, ולכן בכבשים דשוו באמור ובפנחס, קצר וכתב וכן הכבשים וכו', והא דהתחיל בפרים דפנחס ולא בכבשים דאמור, משום דקרבנות דאמור מעכבי אהדדי כנז"ל משם רש"י, ולכך רצה להתחיל בדפנחס דלא יש בהו שום עיכובא:

(במדבר כט) - דכמשפט וכו'. בספרי, הביאוהו התוס' בדף מ"ד ב' ד"ה אלא דר"ח, מוכח בהדיא דלא מעכבו, וכן נראה מדברי הרמב"ם

(בפירושו), ועיין בברכת הזבח (ק"ז ב') (לדמ"ד ע"ב):

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה