קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
מנחות · פרק ד משנה א
התכלת. תנא קאי מאי דסליק מיניה, דאילו תפילין קדמו בתורה: הרע"ב ד"ה התכלת וכו'. בגמרא (לח,א) תניא, (במדבר טו,לח) הכנף, מין כנף [היינו לבן דרוב טלתות של פשתים ולבנות], וכתיב פתיל תכלת, ואמר רחמנא וראיתם אותו וכו' כל חד לחודיה משמע:
ד"ה תפלה וכו' - אצלו וכו'. אני מצאתי בתוספתא (פ"ו מ"ו) וז"ל, תפילין של יד ושל ראש מעכבות זו את זו אם אין לו אלא אחת הרי זה יניח, ע"כ. וזה לא כהרמב"ם ולא כר"ב, ואולי הרמב"ם הוה גריס איפכא: תי"ט ד"ה תפלה וכו' - פליליה וכו'. ולי נראה שהוא מגזרת (בראשית מח,יא) לא פללתי, שר"ל חשבתי, והטעם שצריך לחשוב תמיד בהם ולא יסיח דעתו: