אור ברסלב
קול הרמז קדשים מנחות › פרק ב משנה ב

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

מנחות · פרק ב משנה ב

פרק ב משנה א

שני כבשים. הא דלא הקדים בזיכין דתדירי לכבשים, עיין לקמן (ד"ה תי"ט) שתרצתיו במ"ש משם ברכת הזבח. א"נ משום דבפשת אמור

קדמי שני כבשים לשני בזיכין:

הסדרים. - כתבו תוס' (יג,ב ד"ה לאכול), דה"ה חלה אחת מן הסדרים וכו' והא דנקט מן הסדרים לרבותא דרבי יוסי, דאע"ג דחשב על כל

הסדר אפילו הכי אותו סדר דוקא פגול ולא הסדר האחר, והכי איתא האי רבותא לחכמים בסיפא לענין טומאה, ע"כ. ואיצטריך למתני כבשים ובזיכין, דאי תני כבשים הוא אמינא בהא קאמר רבי יוסי משום דהכבשים אינן מעכבים את הלחם אליבא דרבי עקיבא, ורבי שמעון בן ננס סבר הלחם אינו מעכב את הכבשים כדלקמן פ"ד מ"ג, ומשום הכי די שיפגל אותו שחשב, אבל הבזיכין והסדרים שמעכבים זה את זה אימא מודה רבי יוסי. ואי תני סדרים בהא קאמרו רבנן אבל בכבשים אימא דמודו לרבי יוסי כנ"ל. ועוד י"ל בצריכות לקמן מ"ג, דאי תני כבשים בהו אמרי רבנן זה וזה פיגול משום בהו דהוזקקו בתנופה עם החלות, אבל בבזיכים אימא דמודו לרבי יוסי, ואי תני בזיכין בהוא קאמר רבי יוסי אבל בכבשים אימא דמודה לרבנן:

תי"ט ד"ה לאכול וכו' - ולא וכו'. הרב בברכת הזבח תמה על התי"ט דאשתמיטתיה מאי דאמרינן ביומא דל"ד ע"א, וגם רש"י כתב בריש תמיד נשחט (ד"ה ובזיכין), דילפינן דמוספין קודמין לבזיכין מדכתיב ביום השבת תרי זמני לאחר, דמשמע באור עצם היום ולא בבקרו ובשעת העריכה היום מקטירים בזיכין של ישנה, ובהכי דייק תנא והקדים כבשים שהם מוספים לבזיכין:

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה