קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
מנחות · פרק א משנה ג
ריבה. הא דלא תנן נמי ריבוי או חסרון בקמח, משום דאין פיסול בריבוי: בחוץ. לא תני כזית בלבונה, משום דדי בשני קרטין כדכתב הר"ב, ואח"כ מצאתי שרש"י (יא,ב ד"ה לבונה) הרגיש בזה וגם תירץ כתירוצי, ושמחתי שכוונתי לדעתו ז"ל:
זה הכלל. עיין פ"ב מ"ג דזבחים. אע"ג דכל הני דיני הוה שמעינן מעבודות הקרבן דפ"ב דזבחים, מ"מ אורחיא דתנא למיתני מילי מילי בדוכתייהו, כדאמרינן בפ"ז מ"ז דכתובות ובפ"ב מ"ה דקדושין, דהמקדש על מנת שאין עליה נדרים וכו', דבכתובות תניא משום תצא שלא בכתובה ובקדושין משום אינה מקודשת:
קמץ בשתיקה. והוא הדין אם קמץ במחשבה נכונה, הרמב"ם פי"ז ה"א מהל' פסולי המוקדשים:
כמצותו. עיין מה שכתבתי פ"ב דזבחים משנה ג':
הרע"ב ד"ה חסר לבונתה וכו' - קומצים וכו'. הקשו התוס' (יא,ב ד"ה כגון), דהיכי קדשי הני שני קמצים והא קי"ל (קדושין נ,ב), כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו, ותירצו באומר יקדש קומץ אחד מתוך שני קמצים דבהכי קדשי תרווייהו: