קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
מנחות · פרק א משנה ב
תי"ט ד"ה אחת וכו'. פי' ומשום הכי תני אחת מנחת חוטא. ונראה לי דאע"ג דדרך תנא למיתני הכי בכל מקום, וכגון לעיל פי"א דזבחים מ"ז, ופי"ג מ"ד ודכוותיה טובא, ולא דייקינן כלום, הכא שאני דתני מנחת חוטא ולא מנחת קנאות, משמע דבשל חוטא איכא שום צריכותא יותר מבשל קנאות:
ד"ה בן בתירא וכו' - וי"ל משום וכו'. ועוד י"ל דכל הני פסולין דמתני' דלעיל כולהו שוו לזבחים, וכדכתב הר"ב דכולהו מפורשים בפ"ב דזבחים, אבל האי דקמיצה בשמאל אית ליה קרא בפני עצמו, כדכתב התי"ט (ויקרא ט,יז) ויקרב את המנחה:
ד"ה מפני וכו' - מן הצד וכו'. ולכן תני תנא מתני' שאמרו וכו', להודיע דדוקא משום חסרון ולא משום חציצה: